'מהאקווריום לחולה' היא שיטה חדשה להבאת תרופות לשימוש בני אדם, על ידי ניסוי מקדים בדגים.
'מהאקווריום לחולה' היא שיטה חדשה להבאת תרופות לשימוש בני אדם, על ידי ניסוי מקדים בדגים. איור: עדי דוד

ערב ערפילי במרכז רמת גן. פאנל נשים מטעם 'נשות אמונה' בנושא האהוב עליי: "קריירה ומשפחה - הילכו שניהם יחדיו?". לימיני יושבת הרבנית יהודית שילת ומשמאלי הילי מויאל.

"אם יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור", הצהרתי, "הייתי בוחרת במרחב מקצועי בתחום היצירה, עבודה עם צווארון זהוב. תחום עם ריחוף רומנטי במרחבי האני הפנימי, בלי צורך לתת מענה לסביבה, לתובענות של התחום הטיפולי. תחום שמניח לכתפיים להתיישר קמעה, להיכנס פנימה למערה הפרטית שלי וליצור". ולסיום הצהרתי: "אני מקווה שחלומה של האם היהודייה המודרנית שינה כיוון. לא עוד בן או בת בחלוק הרופא". נראה לי שהשוהות בחדר הפנימו את הכאב שהיה בנאום המלנכולי שלי. הדמעות הבלתי קרואות שהתלוו אליו העבירו את המסר אפילו טוב יותר מהמילים.

חלומה של היידישע מאמע על הבן הרופא נובע מאיזו אשליה שרופאים הם חכמים במיוחד, ולא היא. בשקלול של האינטליגנציה, הערך של האינטליגנציה הרגשית והחברתית הוא גבוה מאוד, ודווקא בתחומים אלו אנחנו הרופאים לא נבחנים. בזמני לא היה מבחן פסיכומטרי. כרטיס הקבלה לבית הספר לרפואה היה מבחן פסיכוטכני. לא היה כל צורך להתכונן אליו והוא פגש את היכולות שלנו באופן נקי, כי הוא ביקש למדוד אינטליגנציה קוגניטיבית, ולא ידע נרכש הניצב על אדני התרבות המודרנית.

גם העובדה שכיום כל מסלול הקבלה לאקדמיה הוא תלוי פסיכומטרי היא ממש לא בהכרח נכונה. שיטת פוירשטיין באקדמיה מאפשרת חשיבה מחוץ לקופסה. היא מציעה אבחון דינמי ייחודי, שבו נבדק פוטנציאל המצוינות של הסטודנטים במבט אחר. הסטודנטים משובצים על פי התוצאות במיטב הפקולטות כמו רפואה, משפטים, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב ועוד.

הצורך לשנות את תפיסת האבחון נכון לא רק ביחס למבוגרים. היום אפילו מבדקי הפעוטות הם תלויי תרבות. כך למשל אחד מילדיי נשלח לאבחון בעקבות הנטייה שלו "לרחף" במהלך הריכוז בגן. מבחינת הגננת חוסר העניין שלו בחומר הנלמד נתפס כנורת אזהרה שמצביעה על אטימות רגשית ואיטיות המחשבה. המאבחנת כסופת השיער וחמורת הסבר איבדה את סבלנותה כשהבינה שהילד מחונן ורגיש. ועדיין קמצוץ השאלות שהיא הספיקה להעלות בפניו הוביל לשלל תגובות משעשעות. כך למשל היא הצביעה על תמונה של נערה שנועלת נעליים רק על אחת מרגליה, ושאלה מה חסר לה. אלא שהילד ענה מיד: "שרוולים". בקושי רב הצלחתי להחניק את הצחוק שביקש להתפרץ לנוכח המבט המבוהל של האישה המשכילה שישבה מולנו.

ברכת הסרוטונין

'מהאקווריום לחולה' היא שיטה חדשה להבאת תרופות לשימוש בני אדם, על ידי ניסוי מקדים בדגים. לאחרונה שימש דג הזברה כמודל לניסוי בתרופה לילדים הסובלים מסוג חמור של אפילפסיה, המתבטא בתכיפות גדולה של ההתקפים. התסמונת נגרמת על ידי מוטציה גנטית, והחוקרים גרמו למוטציה זו להיווצר בדגי הזברה ואז נתנו להם את התרופה. הצלחת הניסוי הובילה בשלב הבא לכך שבינתיים חמישה ילדים כבר קיבלו את התרופה וההשפעה עליהם הייתה טובה.

התרופה הניסיונית פועלת על מערכת הסרוטונין, הורמון הרוגע והשלווה שקיים בגופנו. אני, ובוודאי גם אתם, פוגשים את ההורמון הזה מדי שבוע כשריבונו של עולם מטעין אותנו במנות גדושות של סרוטונין, עת מגיעה שבת המלכה. כשהייתי צעירה בשנים, הרוגע והשלווה של ליל שבת התבטאו בעיקר בשעות השינה שהייתי צוברת בזמנים הללו. בימות החול רוויי תורנויות הלילה המתישות, הייתי לווה שעות ערוּת על חשבון השבת הקרובה לבוא (אם לא הייתה לי גם אז תורנות), ובזכותן תפקדתי בשעות ערנות שאולות עד בוא שבת המלכה. את ההלוואה החזרתי בריבית דריבית כשבאמצע סעודת שבת הייתי נרדמת, מקופלת על הספה בסלון ביתנו, פעמים רבות כשכרסי בין שיניי. אוי לאיש ולילדים המסכנים שככה להם. היום אני מקפידה להיות רעננה ומוכנה לשבת הרבה לפני כניסתה, להתלבש ולהתקשט בשלהי ההכנות הקדחתניות (שאת חלקן הגדול עושות בנותיי), ולהתענג בהתרגשות בפרישת השטיח האדום לפני בואה של המלכה.

עסקי חליפין דומים לאלו שאני עשיתי בנושא שעות השינה, יש מי שעושים בתחום הספורט. מחקר חדש שבוצע על 70 אלף איש בסקוטלנד ובאנגליה, מצא כי פעילות גופנית מפחיתה תמותה ממחלות לב וסרטן גם בקרב אנשים המכונים "לוחמי סוף השבוע". "לוחמי סוף השבוע" הם אנשים שבמהלך השבוע שקועים בכיסא במקום עבודתם בלי יותר מדי תנועה, ואת ההשקעה בספורט הם עושים רק בסופי השבוע, דבר שעל פי המחקר מסייע גם הוא. אמנם שבת איננה מיועדת לפעילות גופנית נמרצת, וסיבוב קצר במרחבי היישוב לאחר הצ'ולנט הוא לא בדיוק דוגמה לפעילות יותר מדי אירובית, אבל סגולת השבת מצילה.

איך מעוררים את האהבה?

בשדות מבוא חורון המוריקים אנחנו פוגשים גפנים שניצבים מולנו בשורות שורות. בעלי הנוסטלגי רואה מולו חיילים במסדר, ואני רואה תלמידי חכמים עומדים בתפילת העמידה. בין כך ובין כך, ההליכה טובה לזוגיות ומוסיפה חום לקשר הזוגי בימי החורף הקרים. ובכל זאת עולה השאלה איך מעירים את הלב לחפש זוגיות, איך מעוררים את האהבה עד שתחפץ?

מי לנו גדול מהרבי מחב"ד זצ"ל שכתב קונטרס על אימון לקראת חתונה, עוד הרבה לפני שנפתחו סדנאות לשדכנות ולאימון. והנה דבריו המופלאים: "אהבה והתאהבות הן דבר נבנה. כאשר שני אנשים נפגשים יכול להיווצר ביניהם קשר דק, כמו להבה קטנה. הלהבה היא רגש המתגבר ומתחזק במשך החיים עד לכדי אש בוערת, שחומר הדלק שלה הוא שיתוף, אכפתיות, כבוד הדדי, התמודדות משותפת עם מכשולי החיים ויצירת תא משפחתי חם - בית. בסופו של דבר מגיעים לנקודה שבה השניים, שהתחילו את דרכם כזרים כמעט, אינם יכולים עוד לדמיין את חייהם ללא החצי השני שלהם".

לתגובות: drchana2@gmail.com