פרופ' אשר כהן: פח הקולות האבודים

מפלגת 'זהות' בראשות פייגלין – בשורה חדשה או בזבוז קולות של הימין?

נעמה בן-חיים , ד' באדר תשע"ז

פרופ' אשר כהן: פח הקולות האבודים-ערוץ 7
פרופ' אשר כהן
ניסים לב

נניח לרגע לצורך הדיון שאכן מפלגת 'זהות' מציגה בשורה חדשה וחזון מרענן וחשוב לחברה הישראלית.

העברתה של בשורה חדשה לתחום המפלגתי היא עניין שונה לחלוטין, הכרוך במאמצים ובמשאבים רבים. יש לזכור שהמחנה הלאומי כבר למד על בשרו את משמעותו של בזבוז קולות. בפינת החדר של ועדת הבחירות המרכזית ניצב לו פח הקולות האבודים שניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. את הפח הזה ממלאות בדור האחרון בעיקר מפלגות המחנה הלאומי.

מקובל ונפוץ לראות את המחנה הלאומי, למרות החריגות והחריקות, כמורכב ממפלגות הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו ושתי המפלגות החרדיות. בבחירות האחרונות הן השיגו יחדיו רק 57 מושבים, מה שהפך את מפלגת כולנו ללשון המאזניים.

זה לא שלמחנה הלאומי לא היו הקולות הנדרשים להשיג את רוב המושבים או לפחות את מחציתם. את פח הקולות האבודים מילאה בעיקר מפלגת יחד שזכתה ב‑125,158 קולות, קרוב לשלושה אחוזים מהקולות, ושהייתה רחוקה "רק" כ‑12 אלף קולות מאחוז החסימה. במקרה זה התאפשרה הקמת ממשלה לאומית למרות האובדן.

אובדן הקולות לפני 25 שנים, בבחירות 1992, היה משמעותי הרבה יותר: כ‑32,000 קולות ניתנו לתחיה שלא עברה את אחוז החסימה. חישוב פשוט הראה שריצה משותפת של מולדת והתחיה הייתה מובילה לתיקו 60:60 בין הגושים ומונעת את הניצחון 59:61 של גוש השמאל. כל בוחר במחנה הלאומי מוזמן לדמיין לעצמו תרחישים חלופיים להקמת אותה ממשלת שמאל ותחילת תהליכי אוסלו.

בבחירות האחרונות הגיע אחוז החסימה של 3.25 אחוזים למספר עצום של 137 אלף קולות בקירוב, שייתכן ויחצה את קו ה‑140 אלף בבחירות הבאות. ראוי שעל קיר החדר במטה של כל מפלגה חדשה במחנה הלאומי ייתלו תוצאות הבחירות ב‑1992 וב‑2015, רק כדי להימנע מאותם תסריטים של אובדן קולות.