עומר בר לב
עומר בר לבצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

חבר הכנסת עומר בר לב (המחנה הציוני) מתכוון להתמודד על ראשות מפלגת העבודה.

''אני מכריז על מועמדותי לראשות העבודה ואני גם אנצח", אמר בר לב בראיון לנחמה דואק בעיתון "ידיעות אחרונות".

בר-לב הוא אלוף משנה במיל', מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, שהקים את תנועת "אחריי!" שמפעילה תוכניות לצמצום פערים בפריפריה, קבוצות הכנה לצבא ולבחינות הבגרות.

"כל מעגל בחיי עשיתי במשך 15 שנה, ואת כולם בהצטיינות”, הוא אומר. “לפני חמש שנים הרגשתי שישראל סוטה מהכיוון הנכון הן בנושאים החברתיים, הן בכלכליים והן במדיניים, והצטרפתי לפוליטיקה. מאחר שאין לי כוונה לשבת 15 שנה באופוזיציה, החלטתי להתמודד על ראשות העבודה, לארגן את המרכז־שמאל ולעמוד בראש, כי בכל תחנות חיי תמיד עמדתי בראש הפירמידה. אנשים סומכים עליי והולכים אחריי בעיניים עצומות כי הם יודעים שלעולם לא אפקיר אותם".

ח"כ בר לב נשאל מה היתרון שלו על פני מתמודדים אחרים כמו הרצוג, יחימוביץ', איתן כבל ואראל מרגלית. לדבריו “אני זה שיכול להוביל את העבודה ולהחזיר אותה להיות מפלגה שעוסקת בעתיד ישראל ובביטחונה, אחרי ש־55 אלף מתפקדיה איבדו את הביטחון העצמי ואת האמונה ביכולת שלהם ושל המפלגה להוביל שינוי בישראל”.

כשנשאל מדוע המחנה היוני הפסיד בבחירות האחרונות השיב בר-לב: “כי העם מחפש ביטחון. כשדיברנו על סייעת שנייה, זה היה יפה והפך אותנו למפלגה נכונה, צודקת וחברתית, אבל בודדה ובאופוזיציה. מעל הדגל החברתי, החשוב, צריך להניף את הדגל הביטחוני. כשאבא שלי היה במפלגה היו בה שלושה רמטכ"לים ומלא אלופים. היה ברור שהנושא הביטחוני מעל לכל. כיום אני נושא הדגל הביטחוני.

''אם לא ניתן לאזרחים את התחושה שאפשר לסמוך עלינו ושלא נפקיר אותם, הם לא יצביעו עבורנו. אשיב להם את הביטחון העצמי. אשיב את התחושה שאפשר ליזום מהלכים בלי להפקיר את הביטחון והם יידעו שמפלגת העבודה לא תיקח סיכונים לא סבירים”.

לדבריו "הסיסמה 'שתי מדינות לשני עמים' אינה הנרטיב הנכון. זו החולשה והשגיאה של המרכז־שמאל. ישראל קמה להיות הבית של העם היהודי. מדינה בטוחה, דמוקרטית ועם רוב יהודי מובהק, ואפשר להגיע לזה גם בלי פרטנר. הציונות לא נוסדה כדי להקים מדינה פלסטינית".

ח"כ בר לב הוסיף כי יפעל להיפרדות מהפלסטינים, כלשונו, ''ועם זאת אף חייל לא יזוז ממקומו. יש להקטין את שטחי C, להעבירם לשליטה אזרחית פלסטינית וביטחונית ישראלית, וליישב מחדש עשרות אלפים בתוך הקו הירוק או בגושים. זה תהליך שיימשך 5־10 שנים. יש להעביר את חוק פיצוי־פינוי מרצון. 30% יקחו מיד את העסקה. תהליך ההיפרדות יימשך שנים, אבל חייבים להתחיל אותו היום, אחרת נהיה מדינה דו־לאומית''.