צעדים כפייתיים דתיים שנוקט ארגון חיזבאללה כלפי האוכלוסייה בלבנון זוכים למחאה בתקשורת הלבנונית.
עיקרן של הצעדים המעוררים מחאה מתמקדים באיסורי שתיית אלכוהול ובאיסור עירוב מגדרי בין גברים לנשים. המחאות בתקשורת הלבנונית מבטאות הילך רוח של ציבור לבנוני גדול התומך בעמדות ההתנגדות שלו אך מתנגד לתפיסותיו הדתיות של הארגון.
בדו"ח שמפרסמים חוקרי מכון ממר"י מובאות מספר דוגמאות לאכיפה שמטיל חיזבאללה בתחומים אלה:
ביולי 2016 דווח בעיתונות הלבנונית כי מועצת העיירה ג'בשית במחוז נבטיה שבדרום לבנון הורתה לאסור על כניסת נשים לבתי קפה-אינטרנט ומקומות בידור ולסגור מקומות אלו בזמני התפילה, כדי "לשמור על שלוות החיים של תושבי העיירה ומתוך התחשבות בשריעה ובמוסר". מפעילי מקומות אלו התנגדו להוראה בטענה שלמועצת העיירה אין סמכות להוציא תקנות מסוג זה. כתב היומון הלבנוני אל-אח'באר, הידוע בתמיכתו בחזבאללה, טען כי רוב תושבי המקום דתיים אך יחד עם זאת הם מתנגדים לכפיה דתית. אחד התושבים אף השווה את ההחלטה להתנהלות של ארגון דאעש.
עוד באותו חודש דווח כי ראש עיירת אל-ח'יאם שבדרום לבנון החליט לאסור השתתפותן של נשים בתחרות מרתון שנערכה בחאצביא. בעל הטור ביומון הלבנוני אל-נהאר, אבראהים חידר, שדיווח על כך, ציין כי מועצת העיירה נמצאת בשליטת נציגי חזבאללה, וכי בעיירה חי מיעוט נוצרי. מאוחר יותר דיווח היומון אל-אח'באר, כי למרות החלטה זו 13 נשים מהעיירה השתתפו במרתון.
באותו חודש גם דווח כי מועצת העיירה עיתרון, גם היא בדרום לבנון, הורתה לאסור על עירוב מגדרי בבריכת השחייה הציבורית בעיירה וגם הפעם נתקלה ההחלטה בהתנגדותם של חלק מהתושבים שברובם שומרים באופן מסורתי על אי עירוב מגדרי, אך מתנגדים עקרונית לכל כפיה דתית מצד הרשויות. על פי הדיווח ביומון אל-אח'באר, מועצת העיירה חזרה בה מאוחר יותר מהחלטתה בשל התמרמרות התושבים.
בינואר 2017 דיווח היומון אל-אח'באר כי כמה חברי מועצה בעיירה כפר רומאן המשתייכים לתנועת אמל השיעית ולארגון חזבאללה, פעלו לקידום עצומה הדורשת סגירת חנויות לממכר משקאות אלכוהוליים בעיירה, עליה חתמו אלפיים וחמש מאות איש. בתגובה העניק מושל מחוז אל-נבטיה, שעיירה זו נמצאת בתחום המוניציפלי שלו, למועצת העיירה סמכות לנקוט צעדים נגד בעלי חנויות אלה, אך חברים במועצת העיירה מן המפלגה הקומוניסטית וממפלגת אל-טליעה – השלוחה של האגף העיראקי במפלגת אל-בעת' הערבית - הביעו התנגדות בישיבת המועצה לצעד וכך גם חלק מתושבי העיירה שהפגינו נגד ההחלטה, בטענה שהיא נוגדת את החוק הלבנוני. בעקבות זאת, המועצה החליטה להעביר שוב את הנושא לידי מושל המחוז.
ב-16 בינואר 2017 דיווח אתר ג'נוביה הידוע בהתנגדותו לחזבאללה, כי בערב לזכרו של מנהיג קובה, פידל קסטרו, שנערך בבירות יומיים קודם לכן, ב-14 בינואר, ביטלו מארגני האירוע שני קטעי נגינה בעוד. זאת בעקבות התנגדות נציגי חזבאללה שנכחו בערב, ובראשם חבר הפרלמנט מוחמד רעד. הדבר עורר תרעומת מצד כמה ממשתתפי הערב כולל תומכי איחוד הנוער הדמוקרטי והמפלגה הקומוניסטית שעזבו את האולם במחאה.
כאמור, אירועים אלה אינם אלה דוגמאות למתרחש ביחסי חיזבאללה ואזרחי לבנון.
חוקרי המכון מציגים דוגמאות להתנגדות לצעדים אלה, התנגדות המובעת בעיתונות הלבנונית, הן התומכת והן המתנגדת לחזבאללה.
העיתונאי אילי פואז כתב באתר now Lebanon, הידוע בהתנגדותו לחזבאללה: "בלבנון לא קיים חוק האוסר עירוב מגדרי במירוץ או בכל פעילות אחרת. נשים וגברים משתתפים יחד במרתון בירות המתקיים מדי שנה. אם כך, על בסיס מה הוציאו מועצות העיירות החלטה זו? האם לא ניתן לומר שמועצת העיירה במקרה כזה עברה על החוק? האם לא ניתן לומר שהחלטה זו מנוגדת לחוקה שבהקדמה שלה נקבע כי לבנון היא רפובליקה דמוקרטית פרלמנטרית המבוססת על כיבוד חירויות הכלל ובראשן חופש הביטוי והאמונה, על צדק חברתי ושוויון בזכויות וחובות בקרב כל האזרחים ללא אפליה או העדפה?. האם ההקדמה לחוקה זו אינה אומרת שהעם הוא מקור השלטון ובעל הריבונות באמצעות המוסדות החוקתיים?... במקרים הללו לא מדובר בבעיה חולפת, כי אם בשינוי באורח החיים בלבנון. הדבר המצער הוא שהמדינה אינה עושה דבר כדי להכריע בנושא, כדי להגן על החוקה שמכוחה היא שולטת וקובעת שוויון בין האזרחים. המדינה מתנהלת כאילו היא הסכימה לקיומו של חוק מקביל, בדיוק כמו שהסכימה קודם לכן לקיומו של נשק מקביל של חזבאללה וכלכלה מקבילה שמנהל חזבאללה וליותר מסמכות שלטונית אחת (רמז לכך שחזבאללה מקבל החלטות בעצמו). התפוררות זו של מוסדות המדינה ללא ספק תוביל גם להתפוררות חברתית ולמשבר נוסף שיתווסף לשאר המשברים העוברים על לבנון".