מרדכי היהודי

כשמרק (מרדכי) חלאווה היה סטודנט מוסלמי, הוא הגיע לביקור בבית סבתו ומצא אותה קוראת מתוך ספר גדול שאת מרבית אותיותיו לא הכיר.

"ביום הולדתי השמיני, פתחתי את מגירת התמונות של סבתא שלי ומצאתי שעל תעודת הלידה שלה היה כתוב השם רחל מזרחי, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות רבה. רק שנים מאוחר יותר, באותו ביקור, ראיתי שהיא בוכה וממלמלת מילים בלחש ושמתי לב שהאותיות של הספר זהות לאותיות שראיתי בתעודת הזהות". מרק, שבכייה של סבתו נגע ללבו, שאל אותה בפשטות מהו הספר שממנו היא קוראת והאם יכול להיות שהיא יהודייה.

שאלת אותה אם היא יהודייה, בלי הכנה מוקדמת?

"כן. אמרתי לעצמי שמקסימום היא תכחיש, אבל לצערי נתקלתי בקיר אטום. סבתא הפסיקה לבכות בבת אחת ואז היא אמרה לי: נולדתי אמנם כיהודייה אבל התחתנתי עם רוכל ערבי מהעיר העתיקה בירושלים והמרתי את דתי לאסלאם". כשהמשיך מרק להציק לה בשאלות על ילדותה ונישואיה, איבדה סבתו את הסבלנות והודיעה לו כי מבחינתה העניין סגור. "ראיתי שזה מצער אותה לכן הנחתי לנושא". אבל גם אם חלאווה בחר להניח לנושא, היהדות לא הניחה לו ופגשה אותו בדרך לא דרך זמן לא רב אחר כך.

"בירדן אוהבים את רחוב סומסום"

סיפורו המפותל של מרק חלאווה יכול למלא עמודים רבים. הוא נולד למשפחה מוסלמית אמידה שהתגוררה בפרבר עשיר של כווית. אביו, ג'מאל אל-מצרי, עבד כמהנדס מכונות ונחשב למקורב לשלטונות. שלא כצפוי, החינוך שהעניק ג'מאל לילדיו, חמישה במספר, היה אנטי דתי.

איך מנהלים אורח חיים אנטי דתי במדינה שמרנית כמו כווית?

"כווית לא הכי שמרנית", צוחק מרק, "סעודיה נחשבת לשמרנית ממנה והיא עומדת בראש הטבלה". מרק מספר כי לא מעט משפחות בכווית התנהגו כמותם וניהלו מעין חיים כפולים בבית ובחוץ. "כלפי חוץ הלכנו להתפלל במסגד וצמנו ברמדאן, אבל בבית היה לנו בר אלכוהול עשיר ולא פעם שמעתי את אבי מדבר על האסלאם בזלזול". משפחת חלאווה ניהלה אורח חיים מערבי ושכרה לילדיה מורים פרטיים בכל מקצוע אפשרי. "בתור ילד, לא היה לי זמן לחשוב. הייתי רץ משיעור פרטי לחוג ספורט ולא נח לרגע. אבא שלי דרש ממני להוציא ציונים גבוהים וכל הזמן דחק בי ללמוד ולא להתפשר על בינוניות".

ג'מאל חלאווה היה אמנם חילוני בהגדרתו, אך בכל הנוגע לסכסוך היהודי-ערבי, בחר לעמוד לצדם של הפלשתינים ולדבר בגנות ישראל. "הוא היה מאוד פרו-פלשתיני וטען שהיהודים הציונים הם אויב לגיטימי שצריך להילחם בו". כשסיים מרק את בית הספר היסודי, נסעה משפחתו לחופשת קיץ בקנדה. מעט לפני סיום החופשה פלש סדאם חוסיין לכווית ומשפחת חלאווה נותרה הרחק מהבית, בלי יכולת לחזור למולדת הכבושה. "פשוט נתקענו בקנדה". אביו קנה לכולם כרטיסי טיסה לירדן, וכשהגיעו לשם שכר מכונית ונסע לבדו לכווית כדי לנסות ולהציל חלק מהמסמכים שנותרו בבית המשפחה הנטוש. "חשבנו שנעביר כמה חודשים בירדן ואז נוכל לחזור לכווית. בפועל נשארנו ארבע שנים בעומאן ומעולם לא חזרנו הביתה". בשנות לימודי התיכון בירדן נחשף מרק הצעיר לערוץ טלוויזיה ישראלי ולאחת מתוכניות הדגל שלו: רחוב סומסום.

היית רואה את רחוב סומסום בירדן?

"רק אני? כל הרחוב שלי צפה ברחוב סומסום. היינו מאוהבים בערוץ הטלוויזיה הישראלי ולא מעט ירדנים העדיפו לראות רק אותו, כי היו בו תוכניות איכותיות וברמה הרבה יותר גבוהה מהטלוויזיה הירדנית", הוא מפתיע.

את השפה העברית ששמע ממקלט הטלוויזיה חשב תחילה לכורדית או עיראקית, אך למרות שלא הבין את משמעות המילים, סבר מרק כי המבטא הישראלי נעים ומשדר רוגע. "אהבתי להקשיב לשפה הזאת, יש בה הרבה נינוחות ואהבה". כשסיים את לימודי התיכון בירדן, ובעידודו של אביו, נרשם ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת חומס בסוריה, שהייתה אז פופולרית מאוד בעולם הערבי. "היום חומס נמחקה", אומר מרק בצער, ומדגיש כי פער המעמדות בין העניים לעשירים בסוריה הוא אדיר. "למזלי הייתי סטודנט עשיר, ומי שהיו לו 300 דולר לחודש חי כמו מלך".

חלאווה טוען כי תושבי סוריה בימי שלטונו של חאפז אל-אסד, אביו של נשיא סוריה הנוכחי, היו ברובם עניים, מפוחדים ומיואשים. "סוריה עדיין סובלת ממלחמה פנימית בין שני פלגים מרכזיים", טוען חלאווה, "העלוואים והסונים. חאפז אל-אסד היה עלאווי ורוב אנשי סוריה היו בכלל סונים. אבל המיעוט העלוואי שלט והוא זה שקבע את הטון". האווירה המתירנית ששררה באופן יחסי בירדן התחלפה אצלו בשלטון דיקטטורי סורי שהטיל פחד וטרור ברחובות חומס. "מי שדיבר נגד האסלאם או נגד הממשלה, מצא את עצמו מהר מאוד מאחורי סורג ובריח". כך, לטענתו, נעלמו לא מעט מחבריו של אביו שהעזו לפצות פה נגד הממשלה. "החברה הערבית היא שיאנית העולם בסתימת פיות, ומי שלא מיישר קו נתון לשיימינג חברתי וכלכלי ומוקע מהחברה". מרק נזכר כי לא מעט פעמים צעד ברחובות סוריה כשכל העת מקיפים אותו פוסטרים ענקיים של השליט, חאפז אל-אסד. "הדיקטטורה זעקה מכל פינה".

ליהודים יש הומור?

לאחר שסיים שנתיים מלימודיו, החליט מרק כי הלימודים אינם מעניינים אותו יותר וחזר לירדן. כשחזר מחומס לעומאן, ראה חלאווה כי מרבית חבריו היגרו לקנדה ונרשמו לאוניברסיטה יוקרתית בטורונטו. לפני שעזב אף הוא לקנדה, אמרה לו אמו כי יתרחק מסטודנטים ערבים, מכיוון שהם יבזבזו את זמנו. "אמא הודיעה לי כי תשמח אם אתחבר באוניברסיטה רק לצעירים יהודים".

למה היא אמרה לך את זה?

"אני חושב שגם היא שמה לב לתרומה המזערית שהאסלאם העניק לעולם. היא ראתה את הצעירים המוסלמים המשולהבים שעסקו בעיקר בהסתה ובאלימות, וידעה ששום דבר טוב לא יצמח לי מהחברות איתם. עד היום, זו העצה הכי חכמה שהיא נתנה לי".

המעבר לקנדה מילא אותו אושר ואופטימיות. "אני זוכר את השבוע הראשון שהסתובבתי ברכבת התחתית בקנדה, וראיתי ערבי חבוש כאפייה ולצדו יושב יהודי עם שטריימל ומעיל ארוך והם מברכים זה את זה בבוקר טוב לבבי. אותו ערבי שבסוריה נלחם מלחמת ג'יהאד, מגיע לכאן וחי בשלום ובאחווה עם כולם. המחזה הזה הימם אותי ורציתי לעשות עם זה משהו".

לאחר חודש הבשיל רעיון במוחו של מרק והוא החל בפיתוח סטארט אפ ששמו 'אקספורט קנדה'. המטרה הייתה להראות לעולם המוסלמי שאפשר לחיות בשלום ובסובלנות עם כל הלאומים בעולם, ובעיקר בקנדה. המיזם העסקי עסק בפיתוח פרסומת טלוויזיונית שתככב בערוצי הטלוויזיה הערביים ותשדר תמונות של דו-קיום מערים שונות בקנדה.

"באותה תקופה הסתובבתי בהַיי ונכנסתי לספרייה כדי להשלים את בניית המיזם", מגולל מרק את תחילת המהפך שחל בחייו, "ליד השולחן שעליו עבדתי עמד איש הדור פנים שהיה לבוש כמו יהודי. עד היום אין לי הסבר רציונלי מדוע רציתי לשתף אותו בפרויקט שיזמתי, ופניתי אליו בשאלה: סליחה, אתה יהודי?". במקום תשובה, הסתובב אליו איש שיחו וענה: "לא, אני סתם אוהב להתלבש ככה". היהודי המבוגר שאליו פנה חלאווה התברר לימים כפרופ' יצחק בלוך, מגדולי ההוגים הפילוסופים בני זמננו, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. "פרופ' בלוך צחק אבל אני די נרתעתי", אומר מרק, "אותי לימדו שליהודים יש קרניים על הראש וקלשון ביד, ופתאום מגיע אליי יהודי מאיר פנים שיש לו חוש הומור. חוש הומור? הרי יהודים לא אמורים להיות מצחיקים, לא?".

חלאווה, שסבר לתומו כי היהודי שלפניו לא אהב את המיזם שהקים, החליט להבהיר לו שאינו שונא יהודים אלא להפך. בהיסטוריה המשפחתית שלו יש אפילו סבתא יהודייה. "מהרגע שאמרתי לו שסבתא שלי יהודייה, הוא עצר הכול ושאל: מאיזה צד? השבתי לו כי סבתא אחת ויחידה יש לי, מצד אמי". פרופ' בלוך טען באוזניו של מרק המופתע כי אמנם על פי האסלאם הוא נחשב למוסלמי, אך על פי ההלכה היהודית הוא יהודי לכל דבר מכיוון שנולד לאם יהודייה.

תגלית מרעישה מבחינתך. איך הגבת?

"נבהלתי. הייתי בהלם מוחלט. אבל לא ויתרתי לו כל כך מהר", הוא צוחק ומיד מרצין: "הידיעה הזאת הייתה סוף העולם מבחינתי. אני לא צריך לספר לך מה פירוש המילה יהודי בעולם המוסלמי. היה לי מורה לחשבון שהשאלות המילוליות שלו היו בסגנון: אם טיל אחד הורג חמישה יהודים, כמה טילים יהרגו מאה יהודים? זו השפה הטבעית ברחוב המוסלמי. הדמוניזציה שעשו ליהודים הייתה על בסיס יומיומי וקבוע. סוג של שטיפת מוח חולנית. אם רצית להקניט מישהו, היית אומר לו 'עזוב, אל תהיה יהודי'. אז תארי לך איך הרגשתי".

בניסיון אחרון לשכנע את פרופ' בלוך כי טעות בידו, טען מרק כי אמנם סבתו נולדה כיהודייה, אך המירה את דתה לאסלאם. "זה לא ממש שכנע אותו", אומר מרק משועשע ומספר כי מכל דבריו של פרופ' בלוך באותו ערב, הוא זוכר במיוחד את המשפט שבו נפרד ממנו בספרייה. "האיש המתוק הזה, פרופ' בלוך, אמר לי: יהודי יכול להמיר את דתו עשרים פעמים, זה עדיין לא יהפוך אותו למוסלמי". הגילוי המרעיש הזה הותיר את מרק מבולבל, כועס ובעיקר פגוע.

למה פגוע?

"הרגשתי כאילו מישהו גנב את החיים שלי. אמא וסבתא שלי ידעו כל הזמן הזה שאני יהודי ולקחו ממני את זכות הבחירה. איך חינכו אותי לשנוא כשיכולתי לגדול אחרת? הן לא חלמו, בחלומות הקודרים ביותר, שיום אחד אגלה זאת לבד".

לקרוא מגילת אסתר בגוגל

לאחר שנודע לו כי הוא יהודי על פי ההלכה, הרים מרק טלפון לאמו ולסבתו. היחס הקריר שקיבל הבהיר לו כי יש דברים בגו. "אמא שלי צעקה עליי: במקום שתתחתן עכשיו עם שתי נשים, ויהיו לך שתי מכוניות ושני בתים, אתה מתעסק עם איזה יהודי תימהוני? מי חינך אותך?". כשניתק את הטלפון הבין חלאווה כי מכאן אין דרך חזרה. "הלכתי לישון בלילה יהודי, וכשקמתי גיליתי שאני עדיין יהודי. לכל מקום שהלכתי ראיתי מולי את המילה יהודי. לא יכולתי לברוח מהגילוי הזה".

לאחר שבועיים של שינה קטועה והיעדרות מספסלי האוניברסיטה, גמלה בלבו של מרק ההחלטה כי בשבת הקרובה ילך לבית הכנסת הסמוך לאוניברסיטה ויראה איך מתנהגים יהודים דתיים ואיך נראית התפילה שלהם. "אמרתי לעצמי, בוא נבדוק איך נראה בית כנסת מבפנים ואם יש עוד יהודים שנראים כמו פרופ' בלוך". המונית שהביאה אותו עצרה לו בפתח בית הכנסת והוא נכנס בצעדים כושלים פנימה. "לא עברו שתי שניות מהרגע שנכנסתי, כבר מישהו שם עליי כיפה ואדם נוסף פתח לי סידור עם תפילת קבלת שבת. הרגשתי מאוד בנוח והוקסמתי מקבלת הפנים".

רק לאחר שהתיישב באחד הספסלים הצליח מרק לשמוע את החזן שאמר בקול את פסוקי התפילה. הפעם הבין מרק את דבריו של החזן, על אף שנאמרו בעברית. "הפסוק היה 'ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם' מתוך תפילת ליל שבת. למילים 'ביני ובינך' יש משמעות זהה בעברית ובערבית. פתאום הרגשתי כמו בועה של אש מתלקחת לי בכל הגוף. הבנתי את המשמעות של המשפט הזה. יש אהבת אמת בין עם ישראל לאלוקים. זה ההפך מכל מה שחינכו אותי אליו. מרוב התרגשות התחלתי שוב לבכות, בדיוק כמו הפעם ההיא בספרייה". מרק מתרגש ועוצר לרגע את שטף דיבורו. עיניו דומעות והוא מבקש את סליחתי. "אני בדרך כלל לא בוכה", הוא אומר במבוכה, "אבל בפעם הזאת, בתוך בית הכנסת, הרגשתי שאני באמת מתפלל. לא ידעתי מה זו תפילה, אבל היום אני יכול לומר בוודאות שזו הייתה התפילה הראשונה שלי". מרק מוסיף עוד כי באותם רגעים בבית הכנסת הבין כי כל חייו היה בעצם האויב של עצמו.

תסביר.

"אני אתן לך דוגמה מסיפור המכירה המפורסם של יוסף הצדיק. כשהייתי ילד, האימאם במסגד סיפר לנו שיוסף החליט להמיר את דתו והוא הגיע לאחיו שישבו בשדה, כדי לספר להם שאללה שלח אותו אליהם. אבל אחיו, שהיו יהודים, לעגו לו וכעונש על התעוזה שלו זרקו אותו לבור". תגובת הקהל במסגד לדברי האימאם הייתה "ברברית", כלשונו. "כולם צרחו שלוש פעמים בטירוף 'מוות ליהודים' ואפשר היה לראות כמויות של שנאה בעיניים".

כשסיים את תפילת ליל שבת החל מרק לצעוד החוצה, יחד עם זרם האנשים. "פתאום אני רואה את פרופסור בלוך. חיבקתי אותו בהפתעה ובאהבה גדולה". בלוך, יחד עם בניו וחתניו, הזמין את מרק לביתו לסעודת השבת. מרק, שלא היה רגיל למחוות מן הסוג הזה, סירב ואף נעלב מאותה הזמנה. "אמרתי לעצמי מה, אני נראה לו הומלס? למה הוא מזמין אותי אליו הביתה לאכול?". כשהגיע לביתה של משפחת בלוך, ראה כי עוד שלושים אורחים מסבים לשולחן. "כולם מהעילית של החברה. מדענים, רופאים, עורכי דין, רבנים". התמונה ששבתה את לבו הייתה דמותה האצילית של גברת בלוך, שישבה בראש השולחן לצד בעלה והשתלבה בדברי התורה שנאמרו על השולחן. "כל הנשים בסעודה היו כל כך מטופחות ומשכילות, והיו מעורבות בכל השיח האקדמי והתורני שהתנהל בין כולנו. ראיתי איזה מקום נפלא יש לנשים בעולם היהודי, שלא כמו אצל המוסלמים, ורציתי אישה כזו. רציתי אישה יהודייה וילדים יהודים".

פרופ' בלוך תרגם בשביל הנוכחים את סיפור המגילה ותיאר בצבעים עזים את רשעותו של המן לעומת טוהר מידותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה. סיפור המגילה לא הגיע לסופו, מכיוון שמרק היה צריך לחזור לדירת הסטודנטים שלו. "יצאתי באמצע הסעודה, כך שלא יכולתי לשמוע את סוף הסיפור והייתי סקרן ובעיקר מפוחד. פתחתי את המחשב שלי והקלדתי בגוגל 'מגילת אסתר'. כך יכולתי לקרוא את כל הסיפור ולדעת שהמן לא הצליח לבסוף להשמיד את כל היהודים בשושן. את לא יודעת איזו אנחת רווחה נפלטה ממני", הוא צוחק, "ממש תחושת הקלה". החיבור של מרק לסיפור המגילה הפך לסיפור חייו שלו: לאחר שעבר גיור, הציעו לו הדיינים כמה שמות לבחירה, ביניהם השם מרדכי. "ברור שבחרתי בשם הזה. אני מרדכי היהודי ולבת שלי קוראים עטרה אסתר, כמו אסתר המלכה".

על הבמה נגד BDS

מסע השיבה של מרק ליהדות היה מהיר והחלטי. על פי ההלכה, אדם שמשפחתו נמצאת כבר שלושה דורות מחוץ ליהדות חייב בגיור לחומרא. מרק התייעץ עם פרופסור בלוך, ששימש לו כעת אב רוחני, היכן לעבור את התהליך והלה המליץ לו להצטרף לישיבת אש התורה בעיר העתיקה בירושלים.

עברת מתרבות ליברלית בקנדה לשערי ישיבה בירושלים. איך היה המעבר?

"צריך לזכור שהייתי כבר בן 33 וידעתי שכדי שאזכה להתחתן עם בחורה יהודייה כשרה, אני צריך ללמוד תורה, והרבה. להשלים את החסר". מרתון הלימוד הישיבתי נדמה בעיניו כמו חלום מתוק, והוא שהה בישיבה שמונה חודשים אינטנסיביים שבמהלכם השלים חומר לימודי רב. לאחר שסיים את לימודיו, שידך לו החברותא שלו את לינדה, בחורה דתייה שעלתה עם הוריה מפינלנד. "אמרתי לה שהיא תצטרך לחכות לי שנתיים, עד שאסיים את הגיור באופן רשמי, ולהפתעתי היא לא ברחה". לינדה ומרק, שהפך בינתיים למרדכי, נישאו כדת וכדין ונשארו להתגורר בירושלים.

מרק מציין את יחסה העוין של אמו, לאחר שנודע לה כי בנה נישא ליהודייה. "היא כתבה לי 'הלוואי שתישרפו שניכם בגיהינום'". הוא לא ידע שאמו הפכה למוסלמית קיצונית. "יום אחד היא חזרה הביתה עם חיג'אב ואבא שלי החליט שזה לא מתאים לו". הוריו של מרדכי החליטו להתגרש ואביו נישא בשנית לבחורה אמריקאית, תושבת פלורידה. "אפילו אבא שלי, שהוא מוסלמי אמיתי, מתייחס ליהודים יותר יפה מאמא שלי. היא כל היום קוראת בקוראן ושולחת לי נאצות בווטסאפ". חלאווה מראה לי התכתבות אחרונה שנעשתה בינו ובין אמו לאחר שנולדה לו בת, לפני כשנתיים. "שלחתי לה, מתוך מחווה של רצון טוב, כמה תמונות של התינוקת שלי", הוא אומר ומנמיך את קולו. "הנה, תראי מה הייתה התגובה שלה כשהיא ראתה את הנסיכה הקטנה שלי". מרדכי קורא בערבית את הטקסט שאמו שלחה ומתרגם אותו. המילים קשות לתרגום ואף לכתיבה. "את יכולה לציין שהיא איחלה לי משהו לא נעים ועם המון ייסורים", הוא אומר וניכר שכאב השיחה הזאת עדיין מלווה אותו, על אף שעברו שנתיים.

חלאווה ינאם בחודש הבא על בימת האו"ם כחלק מפעילות הארגונים שיוצאים נגד החרם העולמי של תנועת BDS על ישראל. "אני אנאם בערבית מול נציגי מדינות מוסלמיות ואוכיח להם כמה צביעות יש אצלם בחצר. ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ויש לה את כל הזכות להתגונן מפני ארגונים רצחניים כמו חמאס וחיזבאללה. אני מבטיח לך שהם שונאים את דאע"ש כמונו, אבל לא יעזו לצאת נגד ארגון הטרור הזה בפומבי".

אתה לא מפחד להיחשף? הרי הם רואים בך בוגד, מישהו משלהם שהפך ליהודי.

"פחד זו מילה גדולה", עונה מרק ונראה כי לראשונה הוא בורר את מילותיו. "אני רואה זכות לדבר בעבור ישראל. חייתי בעולם המוסלמי לא מעט שנים ואני יודע איך הדברים עובדים שם. יכול להיות שאנשים מחפשים אותי ורוצים להתנכל לי ולמשפחתי, אני לא יודע. אבל אין לי ספק שהשירות שלי לישראל הוא קודם כול בגלל היותי יהודי. חייתי לא מעט שנים בשקר רק בגלל שהמשפחה שלי לא רצתה שאהיה מי שאני באמת - יהודי גאה".

כחלק ממאמצי ההסברה שלו בזירה הבינלאומית, החל מרק לפתח סדרת סרטונים ביוטיוב שתאפשר מידע איכותי וזמין על הסכסוך היהודי-ערבי ועל נושאים יהודיים היסטוריים שמוצגים בעולם הערבי בצורה מעוותת ושקרית. "היום יש קוד של VPN בכל המדינות המוסלמיות שאין להן קשרי מסחר עם ישראל. אני בונה מערכת פנימית שתוכל לעקוף את הקוד הזה ותאפשר גישה מיידית לכל שטף המידע שיש ברשת". מרק מספר כי לא מזמן כתב את המילה שואה בערבית וקיבל 70 לינקים. רק בשניים מתוכם היה מידע נכון, השאר עסקו בהכחשת השואה. "כשהקוד שלי יעלה ליוטיוב, אני אשבץ בתוך הרשימה את המידע האמיתי על השואה. יש היום המון צעירים מוסלמים שפשוט לא מודעים לעובדות. בדיוק כמו שאני הייתי. הלוואי ויהיו לי את הכלים והכוח לעזור להם להכיר בשקר שמאכילים אותם בוקר וערב. שקר שעולה לנו לא מעט".