ד"ר רנית בודאי-היימן מספרת בראיון לערוץ 7 על המחקר הארוך שעשתה במשך 9 שנים, ובו בדקה מדוע בנות דתיות מתגייסות לצבא ומה השיקולים שלהן .
בתחילת הראיון מציגה ד"ר בודאי-היימן את הנתונים הבאים, "בשנת 2010 התגייסו לצה"ל 935 בנות בוגרות המערכת החינוך הממלכתית דתי, בשנת 2015 כעבור 6 מחזורי גיוס התגייסו לצה"ל 2156 בוגרות מערכת החינוך הממלכתית דתית מתוך 7500 בנות בשכבת י"ב".
"אנחנו רואים כאן גידול של יותר מ-100 אחוז והמגמה ברורה. אם בעבר היה נתון שהבנות שמתגייסות לצה"ל הן מפריפריה היום כבר ברור שיש יותר תלמידות של האולפנות והתיכונים של ספינות הדגל של הציונות דתית שמתגייסות לצה"ל וזה מה שמלחיץ את הממסד הרבני".
במשך 9 שנים עבדה ד"ר בודאי-היימן על המחקר שלה שבמהלכו שלחה 740 שאלונים בכתב לתלמידות כיתות י"א וי"ב שם בדקה מה השיקולים שלהן להתגייס, מה הדימויים של השירות הצבאי ואיפה הן חושבות יותר קשה לשמור על ערכים דתיים? בשאלה האחרונה כולן הסכימו שבצה"ל קשה יותר להיות דתייה.
ד"ר בודאי-היימן בדקה גם את הזהות הדתית, הלאומית, החברתית, הפמיניסטית והמשפחתית ב-40 ראיונות עומק עם חיילות שכבר משרתות בשלל תפקידים בצבא, פקידות, מודיעין, חיל החינוך, לוחמות שביניהן ראיינה גם את הנווטת תמר אריאל ז"ל.
מה גילית במחקרך?
"הזהות הדתית הלאומית היא זו שמניעה את הבנות להתגייס לצה"ל. הבנות התחנכו שמדינת ישראל קדושה והן רוצות לקחת חלק בצבא ששומר על מדינת ישראל. הבנות רואות בשירות מצווה דתית ואין ספק שיש כאן הצלחה של הרבנים ומערכת החינוך שהצליחה לחנך אותן שהמדינה קדושה. הבעיה מתחילה בשלב היישום בו אומרים לבנים ללכת לקרבי ולבנות לשירות לאומי".
"גם בזהות החברתית הבנות הדתיות שמתגייסות לצה"ל מייחסות חשיבות רבה למעורבות בחברה הישראלית, רוצות להיות שותפות בשיח הישראלי, בהווי הישראלי, את הביטוי 'כלל ישראל' בנות רבות הזכירו בראיונות, קידוש שם שמים ברבים זה חלק מהן".
לדבריה, "הבנות הדתיות שבחורות לשרת בצה"ל פחות מייחסות חשיבות לסביבה החברתית המוגנת. רבות מהן ציינו שבמהלך השירות הצבאי אם הן שאלו רבנים שאלות שהטרידו אותן כולן אמרו שהרבנים משתפים איתן פעולה. המסר שלי לרב לוינשטיין הוא שדווקא בסביבה החילונית הצה"לית הן מקפידות הרבה יותר על נראות דתית ומביאות זאת לידי ביטוי. הצבא מזמן אותן להתעסק יותר בזהות הדתית שלהן, וחקירה והתבוננו על הזהות העצמית. חלקן אמרו שחזרו בשאלה וחלקן התחזקו. אבל מי אמר שאין חוזרות בשאלה בשירות הלאומי?".
"אמירות כמו של הרב לוינשטיין בועטת את הבנות מחוץ למחנה. אני הייתי ממליצה שאם הערכים הדתיים חשובים להן שירדו לשטח , שיעשו יותר לימודי חברותא שיחזקו את הזהות הדתית שלהן", מוסיפה ד"ר בודאי-היימן.
"הוויכוח ההלכתי, החינוכי והביטחוני הוא לגיטימי", אומרת ד"ר בודאי-היימן, "אופן התבטאות וההגחכה, אמירות פוגעניות לא מקדמות אותנו לשום מקום "
היא מציינת כי התמיכה המשפחתית חשובה מאוד לבנות. "מעטות המתגייסות לצבא ללא תמיכת המשפחה ולכן גם אפשר להסיק שאין כאן עניין של מרד נעורים".
לסיום אומרת ד"ר בודאי-היימן כי בעניין הזהות הפמיניסיטית רובן מחוברות מאוד לעולם ערכים ושוויון הזדמנויות אך מעטות הסכימו להזדהות כפמיניסטיות.