לצערי הרב, בשנתיים האחרונות נוצרה אמנם אווירה של מתיחות נקודתית בין צה"ל לציונות הדתית, אך היה נכון שהדברים ייפתרו בשיח מכבד ולא בהכנסת צה"ל לתוך הדיון הפוליטי.
מי שטוען שיש מתח בין צה"ל לציונות הדתית - טועה ומטעה, ועושה זאת בדיוק מאותן סיבות שבהן הוא רוצה לקנות השפעה דתית יותר וקיצונית יותר על חיילי צה"ל.
לעניות דעתי, המתח הנוכחי אינו בין הפיקוד הבכיר ובין החיילים או הקצינים הדתיים המשרתים בצה"ל, וגם לא בין צה"ל ובין הורי החיילים הדתיים. המתח הוא בין צה"ל ובין גורמים חרד"ליים בציונות הדתית, שנעזרים לצערי בכוחות פוליטיים המגבירים את גובה הלהבות ממניעים זרים (הרב לוינשטיין בהתבטאויותיו ובעמדותיו מייצג, ברצון או שלא ברצון, לא רק את עצמו אלא גם את אותם גופים שמנסים להעלות את גובה הלהבות).
מפקדי צה"ל אינם נקיים משגיאות, הם גם לא תמיד מבינים רגישויות שונות הקשורות לשירות חיילים דתיים, ובוודאי לא את הבדלי התפיסות בתוך הציונות הדתית. אך הטלת כתם כאילו צה"ל פוגע במודע ומתוך כוונת זדון באוכלוסייה דתית היא אמירה שאינה נכונה ואין לה מקום בשיח הציוני-דתי. זו לא התורה שעליה גדלנו כולנו, בוגרי בני עקיבא, זו התורה של ארגונים אנטי ציוניים דוגמת 'שוברים שתיקה' ודומיהם.
חלק מהנושאים שהועלו לשיח הציבורי בשנים האחרונות הם אכן נושאים לגיטימיים שמפקדי צה"ל ומנהיגי הציונות הדתית צריכים לתת עליהם את הדעת, אך דורשים סובלנות של שני הצדדים - שהם צד אחד!
הכנסנו לצה"ל גם לימודי יהדות שנטלו בהם חלק גם רבנים, והדבר לא גרם למתח. לצערי הרב, לאחרונה גורמים שונים בציונות הדתית, בעיקר רבנים בעלי עמדות קיצוניות וארגונים עתירי תקציבים עלומים, מלבים את האש. הם אלו שגם ניצלו את הכוחות השונים ואת האמצעים העומדים לרשות הרבנות הצבאית, ולימדו יהדות שיש בה משום נקיטת עמדות קיצוניות. ניצול זה גרר אחריו ויכוח שפגע בעיקר בצה"ל ובציונות הדתית.
זה לא מתח בין צה"ל לציונות הדתית, אלא בין צה"ל ובין ארגונים חרד"ליים אינטרסנטיים ורבנים קיצוניים.
אלעזר שטרן
אלוף במיל', ח"כ מטעם יש עתיד