התופעה ההולכת ומתרחבת של אלימות מילולית ופיזית נגד חיילים חרדים, צריכה להדאיג את כולנו.
אם בעבר נדמה היה שמדובר באירועים שוליים, התמונות של בובות בדמות חיילים חרדים שנתלו במהלך חג הפורים בכמה ריכוזים חרדיים ועליהם שלטי גנאי נגד אלו המכונים חרד"קים, מצביעה על הקצנה שדורשת טיפול מיידי. לפני כמה ימים, במהלך חג הפורים, התגלגלה אליי תמונה מזעזעת שבה נראה ילד קטן מחופש למדביר חרד"קים. כואב ומפחיד לגלות לכמה שנאה ורוע מחנכים את אותם ילדים תמימים שחושבים שהם מקיימים את דבר ה'.
העובדה המצערת שחיילים חרדים צריכים אישור מיוחד לצאת הביתה בלבוש אזרחי כדי לא להיקלע למצבים לא נעימים, חייבת להניע את הצבא ומערכת הביטחון לפעולה. עצוב לראות שגורמי אכיפת החוק לא עושים די כדי להגן על חיילים שבחרו להיות חלק מצה"ל, למרות המחיר האישי והמשפחתי הכבד שהם משלמים. בשיחה שקיימתי עם חייל חרדי שהותקף לפני כמה חודשים, הוא אמר לי: "לא חשבתי שדווקא בחופשה אחשוש לחיי יותר מאשר בפעילות המבצעית".
אני מאמין שגבולות חופש הביטוי צריכים להימתח כמה שיותר, ולא צריך להשתמש בגורמי אכיפת החוק גם כשנאמרים דברים מזעזעים. עם זאת, כשאנחנו רואים איך המילים הופכות לאלימות ממשית, כבר אין ברירה ודרושה התערבות מהירה וקשה. אני חושש מהיום שבו ייחצה גבול נוסף והאלימות לא תיגמר בגניבת כיפות, דחיפות או אגרופים. חשוב לעצור את זה עכשיו לפני שיהיה מאוחר. הטיפול צריך להיעשות בשני מישורים: הראשון הוא יד קשה נגד כל שותף לתקיפה פיזית או מילולית. השני הוא הידברות מול ראשי הציבור החרדי, אלה שבוודאי מתנגדים לאלימות, שירימו את קולם ויילחמו בתופעה המסוכנת.
בשנים האחרונות נוצרת מציאות חדשה - לא מעט צעירים חרדים עוברים תהליך של כניסה לעולם האקדמיה ושוק העבודה, כאשר חלקם בוחרים לעבור גם דרך הבקו"ם. מדוע? אולי מתוך תחושה אישית שעליהם לקחת חלק בנטל, או מתוך רצון לקבל כרטיס כניסה לחברה הישראלית. אני די בטוח שבשנים הקרובות נראה עוד ועוד צעירים חרדים שיבחרו ללבוש מדים ולשרת את מדינת ישראל.
החשש של רבני ומנהיגי הציבור החרדי מובן, ועל צה"ל לעשות כל מה שניתן כדי שהחיילים החרדים יוכלו לשמור על אורח חייהם במהלך השירות. דעתי היא שהמדינה לא צריכה להתערב, לשכנע או לנסות לכפות על החרדים את הגיוס לצה"ל, אך מחובתה להיות לצדם של החיילים כשהם בוחרים לעשות את הצעד המשמעותי הזה. לא משאירים פצועים בשדה הקרב, את זה יודע כל חייל.
הכותב משמש כחבר הנהלת עמותת 'עושי חיל – הבית לחייל החרדי הבודד'