המתח בין הציונות הדתית לראשי הצבא סביב פקודת השירות המשותף ומגמת עירוב היחידות הקרביות הולך ומתרחב.
במקביל למאבק בין שר הביטחון ליברמן למכינה בעלי, שורה של רבנים בכירים המשתייכים לזרם המתון בציונות הדתית מפרסמת נייר עמדה הפונה אל בני הנוער של הציונות הדתית.
המכתב קובע כי יש בצה"ל מסגרות שאסור בהחלט לשרת בהן, כשהמדובר הוא ב"מסגרת שבה לא רק העבודה הינה משותפת אלא גם המגורים ואורח החיים", וב"מסגרת הכוללת פעילות פיזית משותפת וקרובה". הרבנים מבהירים שאמנם ברוב היחידות העורפיות השירות המשותף לבנים ובנות אינו כולל פעילות פיזית משותפת ואינו כולל מגורים ואורח חיים משותפים, אך קיימות כמה יחידות קרביות כדוגמת גדודי הבט"ש המעורבים, שהם טרם מצאו פתרונות כיצד ניתן ליישם בהן את ההפרדה הנדרשת, ולכן כיום "אין להקל ולהתיר מסגרות אלו".
על המכתב החד-משמעי חתומים שורת רבנים ורבניות, ובכללם ארגון רבני בית הלל, ראש מוסדות אור תורה-סטון ורב העיר אפרת הרב שלמה ריסקין, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי מעלה גלבוע הרב יהודה גלעד, הרב דוד סתיו, וראשי ישיבת הר עציון - הרב יעקב מדן, הרב ברוך גיגי והרב משה ליכטנשטיין. למכתב הצטרפו אף רבנים ורבניות המעודדים בנות דתיות להתגייס לצה"ל, כדוגמת ראש מדרשת לינדנבאום הרב אוהד טהרלב, והרבנית מיכל נגן שעומדת בראש המכינה הקדם-צבאית לבנות 'צהלי'.
בהקדמה למכתבם מקדימים החותמים כי "פנייה זאת לבני הנוער של הציונות הדתית נעשית מתוך הנחת מוצא מוצקה שצבא ההגנה לישראל הוא מקום של אחדות ולא של פילוג. בצה"ל מתכנסים יחד כל שבטי החברה הישראלית ומתאחדים למען הגנת ביטחון מדינת ישראל. אנו מתנגדים לכל ניסיון של פילוג וקרע סביב צה"ל, ולכל פגיעה בכבודם של חיילי וחיילות צה"ל". עם זאת הם גם "קוראים למפקדי צה"ל לגלות רגישות כלפי הציבור הדתי ולאפשר לו לשמור על ערכיו ואמונותיו מבלי שיצטרך להסתגר בגטו משלו בתוך הצבא".
הרקע למכתב הוא פגישה שקיומה פורסם לראשונה ב'בשבע', ובה הרב יעקב מדן, הרב אלי סדן, הרב יובל שרלו, הרב אוהד טהרלב והרבנית מיכל נגן נועדו עם הרמטכ"ל איזנקוט וראש אכ"א דאז חגי טופולנסקי. בפגישה שהתקיימה לפני שלושה חודשים תבעו הרבנים מהקצינים הבכירים לשנות את פקודת השירות המשותף ולהפסיק את מגמת עירוב המינים ביחידות הקרביות ובכללן בבית הספר לקצינים – בה"ד 1. מן המפגש ההוא יצאו הרבנים אופטימיים מאוד, וסיפרו שהרמטכ"ל היה קשוב מאוד והבטיח לשנות את הפקודה לשביעות רצון כל הנוכחים.
הרבנים התייחסו בין היתר לתלונותיהם של קצינים וצוערים בבה"ד 1 אשר נחשפו ב'בשבע', על כך שבאחד הגדודים בבית הספר לקצינים אין אף פלוגה לא מעורבת, זאת בניגוד לפקודת השירות המשותף. הצוערים טענו כי מצב זה מוביל לכך שבמסגרת הקורס הם נאלצים לקיים אימוני כושר ואימוני קרב מגע יחד עם הצוערות. עוד נטען כי ההפרדה במגורים בין הצוערים לצוערות לא נשמרת, והחיילות שוהות יחד עם החיילים באותה קומה ונכנסות בחופשיות לחדרי הבנים.
את כל זאת ועוד הבטיחו ראשי צה"ל לשנות, אך הבטחות לחוד ומעשים לחוד. בחודשים שחלפו מאז אותה פגישה ראשונית המשיך הרמטכ"ל להבטיח לרבנים שנפגשו עמו שהפקודה תותאם לאורח החיים של החיילים הדתיים, אך למעשה לא פעל לשנות את מגמת העירוב או את הפקודה. רבנים שנפגשו עם איזנקוט מאוכזבים מהתנהלותו וטוענים שהוא מנסה "להרדים" אותם באמצעות פיזור הבטחות סרק שאין בכוונתו ליישם. על פי מידע שהגיע ל'בשבע', הרמטכ"ל הבהיר שאין בכוונתו להכניס שינויים משמעותיים בפקודת השירות המשותף אלא לכל היותר להכניס סעיפי משנה. הסעיף הקובע כי על המפקדים להימנע ככל האפשר מהפרדה בין חיילים לחיילות – יישאר ללא כל שינוי.
"יש בלבול מאוד גדול"
הרבנית מיכל נגן, שעומדת בראש מכינת 'צהלי' לבנות דתיות לקראת גיוס, מלווה בדאגה רבה את התהליכים המתרחשים לנגד עיניה בצה"ל בכל הנוגע לערכי הצניעות. נגן קוראת להורים הדתיים והחילונים להרים קול זעקה נגד התופעה המדאיגה.
בשיחה עם 'בשבע' נגן מסבירה את הרעיון שעומד מאחורי נייר העמדה: "יש לחלק מהנוער תחושה ש'אמרתם לנו עד עכשיו שאסור לבנות להתגייס לצה"ל, וזה שעכשיו הן מתגייסות מראה שהכול מותר ולא אכפת לנו מה שאתם אומרים ונחליט לבד', ולכן הייתה מחשבה שצריך לצאת עם אמירה אחדותית ככל האפשר שמתייחסת לסוגיה הזאת, מה מותר ומה אסור במסגרת השירות המשותף לנשים ולגברים, ואיך מייצרים גבולות בני הגנה מבחינה הלכתית.
"אני שומעת שלמובילי צה"ל יש רצון גדול מאוד לעשות צעדים בוני אמון מול הציונות הדתית, אבל יש שאלה גדולה מאוד אם יש להם את היכולת לכך, האם יש להם יכולת להטמיע ערכים חדשים בתוך הצבא. לא יכול להיות שחייל שמבקש לשמור על ערכי הצניעות נתפס כמיליטנטי ופרימיטיבי", ממשיכה נגן.
את אומרת שאת שומעת רצון גדול מאוד, אבל להפריד את המגורים בבה"ד 1 לוקח חמש דקות, דבר שלא קרה למרות שאתם ביקשתם את זה מאיזנקוט כבר לפני שלושה חודשים.
"אני מסכימה איתך. ראשי צה"ל צריכים להוכיח לנו שהם באמת רוצים לעשות את זה. יצירת פלוגות מגדריות בבה"ד 1 היא לא דבר שקשה לעשות, וראשי הצבא טוענים שהם יעשו זאת, ועדיין אנחנו רואים שיש פער מאוד גדול בין מה שקורה בשטח ובין מה שראשי הצבא אומרים שהם רוצים לעשות", אומרת נגן, אך מבהירה: "לי אין מנדט לשנות את הצבא, וגם אין לי שום יכולת לעשות את זה. אני יכולה לומר את דבריי בצורה מאוד נחרצת, אבל בסופו של דבר זה לא המנדט שלי. המנדט שלי הוא לחנך את הנוער. מרוב שאנחנו צועקים על הרמטכ"ל, אנחנו שוכחים את התפקיד העיקרי שלנו: לחנך את הנוער ליראת שמיים ולקיום מצוות".
מה הפתרון? האם צה"ל יפסיק את מגמת העירוב?
"זה לא יקרה. בצה"ל אומרים בפירוש שהם רוצים שחיילות יהיו לוחמות, אז אני פועלת שזה ייעשה בצורה ראויה, ושהבנים והבנות שלנו יוכלו להמשיך לשרת ולא ייפגעו מכך. אין לנו דרך למנוע את מה שקורה בצה"ל, אבל לפחות שאת החלקה הקטנה שלנו לא יהרסו. אני רוצה שאיזנקוט ייתן פתרון לבעיית הקורסים, שיהיו גדודים נפרדים ומחלקות נפרדות. אני רוצה שלכל חייל ולכל חיילת תהיה אפשרות לשמור על ערכיהם. יש בעיה מאוד מאוד קשה בצבא בתחום הכשרות ובנוגע לשבת. אני רוצה שהם יידעו שאני אדבר בקול גדול, כאישה וכאישה דתייה, נגד הגדודים המעורבים. זה מכניס אותנו לצערנו בחזרה בגטאות".
מה מוטל על הרבנים והרבניות לעשות?
"כרגע צריך לדבר עם הנוער שלנו ולהפסיק לדבר עם הצבא. לא כי הצבא איננו מעניין אותנו, אלא כי אין לנו אפשרות לשנות אותו. אנחנו צריכים לומר לצעירי המגזר בצורה מאוד ברורה מה מותר ומה אסור לעת הזאת בצה"ל. בעיניי הדבר הכי חשוב הוא לחזק את הבית פנימה כי יש עכשיו בלבול מאוד גדול".
נייר העמדה שפרסמו הרבנים מראה על תפיסה לפיה הפתרון למצוקת החיילים הדתיים לא יגיע מכיוונו של איזנקוט, ולכן יש לפנות ישירות לצעירים הדתיים ולהבהיר להם את עמדת ההלכה בנוגע לשירות ביחידות שדה מעורבות. נראה כי המתח בין הציונות הדתית ובין ראשי צה"ל נוגע לרובו המוחלט של המגזר, ולא רק לפלג החרד"לי או לזה שקשור לרבני הר המור. בעבר אמרו כמה רבנים לאיזנקוט שהם יורו לתלמידיהם שלא להתגייס לשירות קרבי או לצאת לקצונה, אם מגמת עירוב המינים לא תיפסק. הרמטכ"ל לא התרגש והשיב להם: "אתם יכולים לומר לתלמידים שלכם מה שאתם רוצים. אבל אני יודע שהם לא יקשיבו לכם, אז אני לא נבהל מהאיומים האלה". כעת החליטו הרבנים לאותת לרמטכ"ל ולנוער שאין מדובר באיומים אלא בדרישות הלכתיות שאין שום היתר להתפשר עליהן.