1
במאבק על חופש הביטוי בבית המדרש אסור לגלות חולשה ואין מקום לפשרות. לא חייבים להסכים אפילו עם מילה אחת מדבריו מעוררי הסערה של הרב יגאל לוינשטיין, כדי לדחות בשאט נפש את הניסיון להדיח אותו מתפקידיו החינוכיים או לפגוע במכינת 'בני דוד' בעלי בגלל דבריו.
ראשי מכינת עלי כבר עשו מעל ומעבר כדי לרצות את מי שמבקשים להרוס את המוסד המפואר שהקימו, שעל תרומתו הגדולה לביטחון ישראל זכה הרב אלי סדן בפרס ישראל. הרב יגאל לוינשטיין, שבאופן עקבי מסרב להתראיין בתקשורת, טרח לקיים ריאיון מיוחד וארוך לחדשות ערוץ 2, שבו התנצל שוב ושוב על סגנון דבריו הפוגעני אודות החיילות ביחידות הלוחמות. שותפו הרב סדן צילם והפיץ 15 דקות של שיחה מוקלטת ברוח ממלכתית ופייסנית, שבה התנער מכל יומרה להיאבק על דמותו של צה"ל או לנסות לשנות את פניו. הרב סדן הביע מחויבות לשיתוף פעולה באהבה עם כל מי שמשרת בצה"ל, וצמצם את תפקיד המוסדות שבראשותו לחיסון בוגריהם המתגייסים מפני איבוד זהותם הדתית בצבא, בהשפעת הסביבה החילונית.
אבל את שר הביטחון ליברמן כל זה לא מספק. כמו רבים אחרים, הוא מריח הזדמנות להצטייר כלוחם למען כבוד צה"ל וכבודן של הנשים, ולעשות הון פוליטי על גבה של המכינה בעלי. ליברמן שלח השבוע לרב לוינשטיין מכתב נזיפה ארוך, שבסיומו הוא דורש ממנו להתפטר מתפקידיו גם במכינה הקדם-צבאית וגם בישיבת ההסדר של מוסדות 'בני דוד'. ואם הרב לוינשטיין לא ייענה לדרישה ולא יתפטר? כי אז ליברמן מאיים שיבטל את ההכרה במסלול ההסדר של ישיבת עלי, ויעשה כל אשר לאל ידו כדי לבטל את ההכרה במכינה הקדם-צבאית בעלי.
2
נכון אמנם שאת ההצהרות של ליברמן צריך לקחת בעירבון מוגבל. כבר הורגלנו לזגזוגים שלו, לקפיצות שלו משמאל לימין ובחזרה, להצהרות חסרות כיסוי, להחלפת תפקידים ומסכות מאיווט האיום לליברמן המבוגר האחראי ולהפך.
מתמיכתו הפופוליסטית באלאור אזריה בעת היותו חבר כנסת נותר כידוע מעט מאוד. ליברמן התרווח בכיסא שר הביטחון, לבש את חליפת המבוגר האחראי ועבר אל המהלך הפופוליסטי הבא, בעוד אלאור ומשפחתו ממשיכים להתענות מול תביעה צבאית קשוחה ומחמירה.
גם הבטחותיו להחזיר תוך 48 שעות לאחר מינויו את גופות חללי מבצע 'צוק איתן' עדיין תלויות בחלל האוויר. "פה הכול מוקלט, אתה יכול לתפוס אותי במילה", אמר בריאיון פומבי לא הרבה לפני מינויו לתפקיד, "אם אני שר הביטחון, אני נותן לאדון (איסמעיל) הנייה 48 שעות, או שאתה מחזיר את הגופות והאזרחים או שאתה מת". אז הכול מוקלט, ואצל ליברמן כידוע מילה זו מילה. אולי בגלל זה הדברים נשארים בגדר מילים ולא הופכים למעשים.
האם גם הפעם יישארו דבריו כאמירות פורחות באוויר? לא בטוח. כדי שליברמן ימצמץ ראשון, דרושה עמידה בטוחה ואיתנה מול הלחצים והאיומים שלו. על פי תקדימי העבר, לא תמיד הוכיחה הציונות הדתית את יכולתה לגלות עמידה כזאת.
3
גם אילו הנהיג משרד הביטחון מדיניות עקבית של השתקת דעות לא רצויות בכל מוסד חינוכי ואקדמי שיש לו תלות במשרד - עדיין ראוי היה לנקוט סלחנות כלפי הרב לוינשטיין ומכינת עלי, בזכות תרומתם הרבה לצה"ל ולביטחון ישראל.
אך מה שקורה בפועל זה עולם הפוך: מוסדות אקדמיים שצה"ל מפרנס אותם וממלא את ספסליהם בסטודנטים מטעמו, ממשיכים להעסיק באין מפריע מרצים שמשתלחים בבוטות בצה"ל ובמדינת ישראל, מאשימים אותם בפשעי מלחמה ותומכים בהחרמתם.
בחלק מהישיבות החרדיות מתנהל קמפיין השמצות ורדיפות נגד חרדים שהחליטו להתגייס לצה"ל, ואיש אינו מעלה בדעתו לקצץ בתקציביהן של אותן ישיבות או לשלול מתלמידיהן את הזכות להשתחרר מהצבא.
ליברמן מעז לפעול כך מול מוסדות עלי רק משום שהציונות הדתית מקרינה חולשה של ילד כאפות, מעדיפה לכופף את הראש ולהסתדר ולא נלחמת על חופש הביטוי שלה, שאמור להגן גם על התבטאויות לא מקובלות.
4
גילויי החולשה החלו כבר בסיבוב הקודם, כאשר מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם אילץ את הרב לוינשטיין לכתוב מכתב התנצלות בעקבות התבטאות חריפה שלו שפגעה בקהילת הגאווה הלהט"בית. לא אהבתי את סגנון ההתבטאות אז כפי שלא אהבתי אותו הפעם, אבל צריך היה כבר אז להגן על חופש הביטוי של הרב לוינשטיין מול התנהלות אופיינית למשטר טוטליטרי.
למעשה, הציבור הדתי-לאומי ועולם התורה שלו התגלו בחולשתם כבר בפרשת סגירת מסלול ההסדר בישיבת הר ברכה, על ידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי ושר הביטחון אהוד ברק. במקום לצופף שורות בהגנה על חופש הביטוי התורני של ראש הישיבה הרב אליעזר מלמד, הצעד התקבל במחאה רפה אם לא בהסכמה שבשתיקה.
כל גילוי חולשה כזה מזמין את הלחץ הבא וגורם לחציית קווים נוספים. לאחר שלא עמדנו על זכותנו לתמוך בסירוב לפקודה המנוגדת להלכה, בשלב הבא תישלל גם זכותנו לבטא עמדה תורנית שאין בה סתירה לשום פקודה, רק משום שהיא מחוץ לפוליטיקלי-קורקט. מישהו לקח לעצמו את הזכות להחליט מה הם "ערכי צה"ל", וקבע שאסור לבטא דעה תורנית החולקת על אותם ערכים.
אם גם הפעם ייכנעו מוסדות 'בני דוד' לאולטימטום והרב לוינשטיין ייאלץ להתפטר; אם גם הפעם הציונות הדתית לא תדע לאחד שורות ולהילחם על חופש הביטוי בבית המדרש שלה, אפשר להניף דגל לבן ולהודיע באופן רשמי שאנחנו סמרטוטים. ראשי כל המכינות הקדם-צבאיות צריכים ליישר קו ולצאת בגלוי ובעוצמה נגד התנהלותו הדורסנית וסותמת הפיות של שר הביטחון. נציגי הציונות הדתית בפוליטיקה, ובעיקר אנשי הבית היהודי, צריכים להודיע שהם לא יאפשרו לליברמן לסגור את המכינה בעלי, גם אם לשם כך יהיה צורך להפיל את הממשלה כדי שהוא לא יהיה שר הביטחון.
5
בגיליון זה מובאת ידיעה על מכתב רבנים וראשי ישיבות ומדרשות שאוסר לשרת בצה"ל ביחידות קרביות מעורבות. ייחודיותו של מכתב זה בכך שהוא יצא דווקא מרבני האגף הנחשב ליותר מתון וליברלי בציונות הדתית.
ברשימת החותמים על המכתב נכללו ראשי מדרשות ומכינות קדם-צבאיות שתומכים בגיוס בנות דתיות לצה"ל. הם מבחינים בין יחידות מעורבות רגילות, שבהן לדעתם שירות הבנות מותר ואולי אף רצוי, ובין יחידות שבהן מתקיים מגע פיזי או מגורים משותפים של חיילים וחיילות, שבהן אסור לשרת.
על כך יש להעיר שגם לשיטתם, שמחלקת בין שירות צנוע ומותר לשירות לא צנוע שאותו גם הם אוסרים, צריך לדעת שבמצב הדברים הנוכחי כל בת דתית שמתגייסת לצה"ל מחזקת בעקיפין גם את מגמת עירוב החיילות ביחידות הקרביות. הרוח הפמיניסטית-ליברלית שעוברת על צה"ל ומכוחה נשלחות חיילות ליחידות קרביות, היא אותה רוח פמיניסטית שמכוחה צה"ל מתאמץ לגייס דווקא בנות דתיות, למרות שלא חסר לו כוח אדם של בנות שאינן דתיות. לא קשה לקלוט את תחושת הניצחון וצדקת הדרך ששואבים בצה"ל מהאפשרות לנופף במספר הדתיות המתגייסות שעולה משנה לשנה. צה"ל מאיר פניו לבנות הדתיות המתגייסות גם משום שהוא שואב מהן הצדקה מוסרית להתנכר למצוקתם של החיילים הדתיים.
אז גם אם בת דתית שמתגייסת לצה"ל מרגישה שהיא תורמת לביטחון במקום המוגן שבו היא משרתת, כדאי שתדע שההתנדבות שלה מחזקת את מי שמוכנים להרחיק לכת עם הגישה השוויונית והפמיניסטית עד כדי פגיעה קשה בביטחון המדינה. בין אם על ידי הקמת יחידות לוחמות מעורבות בעלות יכולת מופחתת וכושר קרבי לקוי, ובין אם על ידי איום בסגירתה של מכינת עלי, שתרומתה המכרעת לביטחון המדינה כבר מזמן לא זקוקה להוכחות.
לתגובות: [email protected]