בית הדין הרבני בירושלים דחה בקשת זוג לאישור רטרואקטיבי של נישואין שנערכו ללא רישום מוקדם בלשכת הרבנות המקומית ושהוסדרו בהסכם חתום שבו תנאים בתוקף הקידושין.
דייני בית הדין הרבני, אב בית הדין הרב אוריאל לביא, הרב שלמה תם והרב דוד מלכא כתבו בפסק דינם כי "המבקשים היו מודעים לצורך ברישום נישואין, אולם הואיל וביקשו להינשא בדרך שאינה מקובלת על ידי לשכות הרבנות המוכרות, פנו לגורמים שיסייעו בידם למלא את מבוקשם, לעקוף את הנוהל לרישום הנישואין ובסופו של דבר לבקש מבית הדין לאשר שהם נשואים כדת משה וישראל, לצורך רישום במרשם האוכלוסין".
בטקס הקידושין חתמו בני הזוג על "שטר התנאה והרשאה" ובו תנאים מפורטים לפיהם כאשר יאמר האיש 'הרי את מקודשת לי' במעמד החופה – "הוא מתכוון לקדש את האישה על פי התנאים הללו", וכן "כאשר תסכים האישה להתקדש במעמד החופה היא מתכוונת להתקדש לאיש על פי אותם תנאים".
הסעיפים במסמך כוללים תנאים לביטול הקידושין בנסיבות של צורך בחליצה או פירוד ביניהם לתקופה שנקבעה בהסכם או אם האשה תתעבר מגבר זר, וכן הרשאה לשליחות גט. וכן נקבע היעדר תוקף הקידושין בנסיבות שהשטר הנ"ל לא יאושר על ידי בית הדין.
בפסק הדין נכתב, "המבקשים לא נרשמו לנישואין בלשכת רבנות מוסמכת מאחר שהיו מודעים לכך שיסרבו לבצע עבורם תנאי בקידושין, ולכן הם גם מסרבים כיום לפנות ללשכת הרבנות בירושלים לעריכת רישום לנישואין כדת משה וישראל. למרות החריגה שיש במעשיהם מסידור חופה וקידושין ומדרישת החוק והתקנות, מבקשים שביה"ד יאשר בחותמתו את מעשיהם בדיעבד, כאילו היה זה אישור טכני בלבד".
הדיינים סקרו את הספרות ההלכתית העוסקת בנושא, כמו גם את לשון החוק והתקנות, וכן ציינו ש"שטר התנאה וההרשאה" שהוצג הגם שהוא טומן בחובו הוראות הלכתיות מרחיקות לכת בסוגיות חמורות וסבוכות, לא אושר על ידי גורם הלכתי בר סמכא. ובסופו של דבר פסקו: "סידור החופה והקידושין נערכו על ידי אדם שאינו מוסמך לרבנות ואינו מורשה לסדר חופה וקידושין. זאת בניגוד להלכה המחייבת סידור חו"ק על ידי רב מוסמך ומורשה תוך פריצת גדר וקריאת תיגר על מנהגי ישראל מקדמת דנא, מתוך מחשבה שלאחר שיציגו עובדה מוגמרת בפני בית הדין, כביכול "יאלצו" את בית הדין לאשר את ההליך בדיעבד ובכך ירוקנו מתוכן את החוק והתקנות. התנהלות זו היא חסרת תום לב ובדרך שאינה מקובלת, לפיכך גם אם היו הקידושין בתוקף, דינה של הבקשה להידחות".
כמו כן ציינו הדיינים כי "במקרה זה התעוררו ספקות רציניים אם הקידושין בתוקף. טרם השלמת הבירור במכלול הנושאים ההלכתיים, דינה של האישה כספק מקודשת. ביה"ד מורה לצדדים להסדיר חופה וקידושין כדת משה וישראל באמצעות הרבנות המקומית, אך ללא ברכות מפני הספק".
בית הדין פסק כי הצדדים יירשמו ברשימת מעוכבי נישואין לאחרים והרישום יימחק לאחר הסדרת החופה והקידושין ברבנות המקומית.
עו"ד בתיה כהנא דרור - מנהלת ארגון מבוי סתום, ופרויקט "בטבעת זו", שייצגה את בני הזוג, ציינה בתגובה: "כל מטרתו של פסק הדין אשר הטיל ספק בתוקפם של נישואין שנערכו כדת משה וישראל היא לשמר את המונופול הממסדי רבני בישראל ולקבע את הדוקטרינה שהרבנות מציעה לטקס הנישואין. פסק דין קשה זה יוצר מצב אבסורדי שבו זוג אשר נישא בנישואים אזרחיים בחו"ל יוכר לצורך מרשם האוכלוסין כנשוי, ואילו זוג שומר תורה ומצוות, שנישא לפי כללי ההלכה היהודית בנישואין פרטיים, לא יוכר כזוג נשוי וזאת כיוון שבית הדין הרבני לא מוכן להנפיק לו תעודה המאשרת את נישואיו".
"אין ספק כי כל אישה יהודיה הנישאת לפי הדוקטרינה שמכתיבה הרבנות הראשית לישראל עלולה למצוא עצמה עגונה או מסורבת גט. לפיכך קיים צורך גדול בפתרון אשר עשוי למנוע מצבים כאלו - למשל בדרך של עריכת הסכם קדם נישואים ותנאי בקידושין - פתרון המקובל על פוסקי הלכה רבים. על כן חמורה בעיני קביעת בית הדין הרבני האזורי בירושלים שקיים ספק הלכתי בתוקפם של נישואין הכוללים תנאי בקידושין וכי בני הזוג שעשו כן ייכנסו לרשימת מעוכבי חיתון. קביעה המהווה הפרה חמורה של זכויותיהם, ועלולה להשאירם תלויים באוויר לא נשואים ולא פנויים. ברור שבכוונתי לערער על פסק דין זה, ואם אזדקק - אף אגיע לבג"ץ", הוסיפה.
לדבריה, "חרף כל הבעיות עליהן הצבעתי למעלה, אני שמחה שפסק הדין מניח את סוגיית תנאי בקידושין ואת סוגיית הסכמי קדם נישואים לפתחה של מועצת הרבנות הראשית, ואף מעלה את הסוגיה של נישואים פרטיים כהלכה במקרה שבו בני זוג אינם מעוניינים להינשא בהתאם לדוקטרינה שהרבנות מכתיבה".
אייל, האיש שביקש להינשא באופן פרטי הלכתי ולרשום את נישואיו, מסר בתגובה לפסק הדין, "ההחלטה שלנו שלא להינשא דרך הרבנות נבעה הן מהרצון להיות אוטונומיים בעיצוב טקס הנישואים שלנו תוך שמירה על כללי ההלכה והן מהרצון להימנע מלקחת חלק בכוחניות של הממסד הרבני תוך נסיון לפתיחת נתיב לזוגות כמונו שיבואו בהמשך".