דיון מוזר על תופעת ההפקרות בצה"ל

ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בראשות ח"כ עליזה לביא, ערכה דיון משונה ומדאיג לגבי ההפקרות בצבא. פרשנות.

גיל רונן , כ"ד באדר תשע"ז

דיון מוזר על תופעת ההפקרות בצה"ל-ערוץ 7
צה"ל
צילום: עופר צידון. פלאש 90

ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, בראשות ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) קיימה היום (ד') דיון משותף עם ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), שהיה דיון מעקב בנושא דרכי ההתמודדות עם תופעת הזנות בצבא.

למשקיף מן החוץ, הניזון מהחומרים ששיגרה ח"כ לביא לתקשורת בתום הדיון, עולה תמונה של דיון משונה ומדאיג, שנדמה כי בא לתת לגיטימציה לתופעת הזנות, במיטב המסורת של תנועת הפמיניזם הקיצוני. כלל מספר אחד של המגדריזם גורס: לעולם אישה אינה אשמה במעשיה, יהיו קשים ככל שיהיו.

משה זרצקי, לשעבר מ"כ בגבעתי, סיפר בדיון על חיילת ביחידה, מדריכת אימון גופני, שהייתה צריכה לסייע כספית בביתה. החיילת פנתה לת"ש בבקשה לעזרה אך לא קיבלה מענה במשך חודשים רבים. "לבסוף, אותה החיילת נאלצה להעניק שירותי מין, בתוך בסיסי צה"ל, תמורת כסף [הדגשה שלנו, ג"ר]. אני מעריך מאוד את העבודה של מרכז מהו"ת", אמר, "אבל אין לכם מושג מה קורה בשטח. זה קיים גם בתוך הבסיסים עצמם".

"נאלצה להעניק שירותי מין". קראתם? הבנתם? לדעת הדובר, לבחורה אין שיקול דעת ואין לה יכולת לקבל החלטות מוסריות. קבלו את הפמיניזם הרדיקלי במלוא כיעורו. אבל זרצקי בסך הכל חוזר על מה שהוא סופג מהח"כים שכניסו את הדיון.

"ברור שהעלייה במספר בני הנוער בחברה העוסקים בזנות אינה פוסחת על הצבא, והמספרים גדולים יותר מאלו המוכרים למערכת. הקשיים הכלכליים של חיילים המתקשים להתקיים מהמשכורת הצבאית, משפיעים מאוד על התופעה", אמרה לביא.

בכך נתנה לכאורה לגיטימציה מוסרית לזנות. מי שאין לה מספיק כסף, אך טבעי שתעסוק בזנות. זה מה שעולה בין המילים.

עליזה לביא
צילום: חזקי עזרא

"צה"ל זו החממה האחרונה שבכוחה לסייע ולהבנות את המשך דרכן של צעירות וצעירים לפני שיוצאים לחיים עצמאיים בוגרים", הסבירה. "נדרשת פעילות יזומה להגברת המודעות והחינוך להשלכות התופעה, וכן חיזוק מעטפת הסיוע והתמיכה לאוכלוסיות מוחלשות שפוטנציאל החשיפה שלהן לתופעה גבוה יותר. 'עם בונה צבא וצבא בונה עם' – וכאן זה בדיוק המקום בו הצבא חייב לסייע. אני חושבת שיש לעגן בפקודות הצבא את האיסור על צריכת זנות, כפי שעשתה המשטרה בקוד האתי שלה. הצבא יכול להקדים את החברה האזרחית, ולהבהיר כי צריכת זנות היא פסולה ואסורה".

כאן השחילה ח"כ לביא את העיקרון השני של הפמיניזם: תמיד אפשר ורצוי להאשים את הגברים, ורק אותם. אישה שבוחרת להתנהג בצורה מופקרת וגובה על כך כסף, אינה אשמה בכלום. מי שנענה לה, אשם וחייב להיענש. זהו הפמיניזם הרדיקלי הטהור.

"תופעה תחת הסתרה ובושה"

תא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם), המוכרת לקוראי ערוץ 7 מהמסמך שקובע שאין הבדל בין המינים, טענה כי מדובר במקרים בודדים ולא בתופעה: "מדובר בבין 3 ל-6 מקרים בשנה", אמרה. "אנחנו מודעים לכך שתופעת הזנות היא תופעה שנמצאת תחת הסתרה ובושה ולכן הודקו גם שיתופי הפעולה עם מרכזים הפועלים בקהילה ושופרו מעגלי ההסברה בנושא".

אכן, תא"ל ניר, התופעה נמצאת תחת מעטה של בושה. ואת יודעת למה? כי זו אכן בושה גדולה.

לנושא עיגון איסור הזנות בפקודות אמרה תא"ל ניר: "צריכת זנות אינה עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל. בהתייעצות עם הפרקליטות נמצא כי אין להציב איסור פלילי על צריכת זנות כל עוד זה אינו קבוע בחוק במדינת ישראל. עם זאת, אנו נוציא איגרת על התנהגות במרחב הציבורי, בה תהיה אמירה מפורשת נגד צריכת זנות".

כלומר, שוב אנחנו רואים את אותה אמירה: הצרכן אשם, מציעת השירות היא קורבן. הדיון כולו נראה כהקדמה להצבעה הצפויה בקרוב על הצעת החוק להפללת צרכני זנות, של חה"כ שולי מועלם וזהבה גלאון.

סא"ל קרן זר אביב, ראש ענף תנאי שירות (ת"ש), תיארה את הדרכים השונות שיש לת"ש לזהות ולסייע לחיילים במצוקה. "בסל היום יש 64 מיליון ש"ח המוקדשים לסיוע לחיילים במצבים אקוטיים, כאשר 20 מתוכם מיועדים ספציפית לרכש מזון. חשוב לציין שניסינו לבסס נוהל שיתוף מידע עם משרד הרווחה כך שהוא יעביר לנו מידע על חיילים שזקוקים לסיוע, מבלי לפגוע בצנעת הפרט, אבל ההחלטה של משרד הרווחה ושל ביטוח לאומי הייתה נגד שיתוף הפעולה הזה".

כלומר, המגמה היא לשפוך כסף על הבחורות שבוחרות למכור את עצמן. ענישה לא באה בכלל בחשבון. האם אין כאן עידוד לדירדור המוסרי הזה?

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) הוסיף קצת סוציאליזם משלו: "בשנים האחרונות נעשים בצה"ל צעדים משמעותיים כדי לטפל בתופעת העוני בקרב חיילים. אין ספק שכל האנשים במערכת פועלים על מנת לעזור ולסייע כמיטב יכולתם , אבל אם הם לא יודעים על כל המקרים, אין להם דרך לטפל בהם. השאלה היא איך אנחנו יוצרים דרך שהחיילים, למרות הבושה, כן ידברו ויספרו שהם בזנות".

ושוב, כולם מסכנים ועל כולם יש לרחם (חוץ מהצרכנים הזכרים כמובן). ותורה ומוסר אין.