אברהם ליפשיץ
אברהם ליפשיץצילום: אורי כהן

השבוע קיבלתי מייל שבו נשאלתי: "למה לחגוג את שבוע החמ"ד? חינוך עושים בכל השנה כולה, מה טעם יש לציין שבוע אחד לחינוך הממלכתי-דתי?".

וכך ניסיתי לענות לשואל:

אנו מחונכים לכך שיש אירועים, מצוות, חוויות שמוטלים עלינו כל השנה, ובכל זאת נקבע להם זמן מיוחד על לוח השנה.

במצוות התשובה, למשל, אנו מצווים כל השנה, ויחד עם זאת - עשרת ימי תשובה הם ימים שמסוגלים יותר לתשובתו של האדם: "דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב". היכולת לקבוע זמן מיוחד למעשים שאנו עמלים עליהם בכל השנה כולה, יש לה ערך ומשמעות לשגרה החינוכית.

כך גם ציון שבוע החמ"ד. יש מקום ויש חשיבות לכך שמערכת חינוכית תחזק בתוכה את גאוות היחידה שלה, גאוות יחידה חיובית, שיש בה מחויבות ושליחות להיות בין מוסרי התורה בעם ישראל, מתוך ענווה גדולה.

בהתרגשות ובתפילה גדולה אנו עומדים בסיומו של שבוע החמ"ד. זו השנה השישית שאנו זוכים להקדיש שבוע שלם לחזק, להעצים, להעלות על נס את ערכי החינוך הממלכתי-דתי, להביט בשמחה ובעין טובה על כל המטען הגדול שאנחנו זוכים לשאת בשליחותנו החינוכית, ולהעצים את הערכים הללו של תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל בקרבנו ובקרב תלמידינו.

במהלך השבוע מתקיימת סדרה של פעילויות ארציות - פרס 'מורי המאה', פרס החמ"ד למוסדות חינוך מצטיינים, 'בית חמ"ד פתוח' ובו פתחו את שעריהם 35 בתי ספר פורצי דרך לכל בתי הספר ללמידת עמיתים, יום תפילת רבים כתודה להשם על 50 שנה לאיחוד ירושלים, הענקת פרס 'חמ"ד וחסד', כנס ארצי של רכזי חינוך חברתי בירושלים, כינוס 'חמ"ד של תורה' בהשתתפות 1,400 תלמידים השותפים ללימוד הסוגיה היומית, שמונה חידוני ירושלים במחוזות, ועוד ועוד. לצד זאת מתקיימות תכניות בית ספריות רבות, יישוביות ומחוזיות, לשבוע החמ"ד. יש הרגשה נפלאה של עשייה שעולה מן השטח, ומובן שתפקידנו הגדול הוא להביא את הרוח של שבוע החמ"ד אל כל אחד ואחת מתלמידינו ותלמידותינו, אל ההורים, אל המחנכים ואל הקהילה כולה.

בכל השנה כולה אנחנו נמצאים במסע חינוכי ארוך וחשוב, שכולו עשייה חינוכית משמעותית. חתירה למצוינות לימודית ורוחנית, מסירות נפש ללא הפסקה, ולעיתים אף ללא שהות להתבוננות פנימית. לקראת השבוע יש מקום להעמיק מעט, לחזור על הראשונות, ולנסות לחזק ולהזכיר לכולנו משהו מבסיס התפיסה של החינוך הממלכתי-דתי. שבוע החמ"ד מאפשר לעצור לרגע, להתבונן ביסודות של החמ"ד ולשאול את השאלות המתבקשות. בזמן של חשבון נפש, בעצירה, יש מקום לבדוק את המקום שבו אנו שוכנים... היש שכינה עמנו?... לאן הגענו? ומה עוד עומד לפנינו.

חובת החינוך הממלכתי-דתי היא להיות שליחי ההורים בחינוך הילדים לטוב ולישר, ולהתחנך עמם לחדוות הדעת ולמצוינות לימודית וערכית לאור חזון החמ"ד. אולם, לחמ"ד ישנם גם תפקידים נוספים, בראייה כללית יותר.

החמ"ד רואה לו זכות וחובה שכל תלמיד במדינת ישראל המבקש ללמוד במסגרות שלנו - ימצא את מקומו באופן מיטבי וירגיש שהוא חלק ממשפחת החמ"ד. החובה לחינוך כל ילדי ישראל לערכיה של תורה ברוח הציונות הדתית, נמצאת בבסיס התפיסה שלנו. המשמעות בפועל היא שאיננו ממיינים תלמידים חלילה, ואף לא "שוטרי תנועה"... אנו מאמינים בכל לב ונפש שכל תלמיד זכאי לומר "שמע ישראל", ובשמחה גדולה אנו זוכים להתחנך עם כל מי שרואה בחינוך הממלכתי-דתי בית.

בכל ההיסטוריה המרשימה של החמ"ד, קליטת העלייה ושילוב תלמידים עולים היו ערך עליון. גם בשנים האחרונות אנו זוכים לראות בעינינו "בשוב ה' ציון", ועולים רבים נקלטים בחמ"ד. זו בשורה גדולה, מחויבות אדירה, של בתי החינוך ושל כל חברי הקהילה.

החמ"ד הוא אולי המסגרת הכמעט יחידה בארץ שמאחדת בתוכה את כל מגוון הציבור הציוני-דתי (יש שלוש תנועות נוער ציוניות-דתיות, לא כל הציבור הציוני-דתי נמצא במפלגה אחת, ועוד). יש לכך משמעות רבה ועמוקה. חרתנו על דגלנו: " חמ"ד - בית חינוך כמשפחה". זה בוודאי כיוון וסימן דרך בתוך בתי הספר וגני הילדים. "כל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו". במשפחה - יש אהבה, הקשבה, יחס אישי, רצון לגילוי כל הכוחות והסגולות הטמונים בכל תלמיד, שאיפה למצוינות ועוד. אך "בית חינוך כמשפחה" הוא שאיפה למצב שכל הגוונים בחמ"ד יהיו, בגאווה גדולה, שייכים לאותה משפחה. "כולם אהובים, כולם ברורים וכולם מקבלים... זה מזה..." - זה החזון, זו התפילה ולשם אנו מבקשים ללכת.

אחד היעדים שרשמנו לעצמנו נקרא יש"י (יחד שבטי ישראל). החמ"ד מחויב לחינוך הבאים בשעריו, לחינוך לתורה וליראת שמיים ברוח הציונות הדתית. ומתוך אותה תפיסה של המקום הייחודי שלנו, אנחנו מבקשים לראות אותנו בתוך ה"יחד" של עם ישראל כולו. זה סוד גדול: כיצד מתחנכים עם התלמידים לחיזוק הזהות הציונית-דתית שלנו, מתוך הבנה עמוקה ומחויבות עליונה שהמשפחה הגדולה שלנו היא עם ישראל כולו!

נתפלל כולנו לזכות להמשיך לחיות בשליחות החינוכית בעבודת הקודש, באמונה ובאהבה גדולה.

חג חמ"ד שמח לכולנו