מוטי אלמוז
מוטי אלמוזצילום: דובר צה"ל

צבא ההגנה לישראל, הכוח המגן של העם היהודי, משנה פניו - על פי השמועות, אולי גם על פי התחושות.

אומרים שזרמים שונים השתלטו עלינו ומבקשים להעדיף אלה על פני אלה, לזלזל באמונתם של אלה, להקניט, להתגרות ולהחליף ערכים. שוויון על פני הניצחון.

אני מבקש קצת להקשיב לי. אולי אפילו לנסות להאמין. ומכאן להתקדם.

צה"ל יקר לכולנו. כמי שעומד מזה מספר חודשים בראש אגף כוח האדם בצה"ל, ועוסק במיון ובהתאמה של האנשים הנפלאים והאיכותיים המגיעים לשורותינו, ברצוני לחזור על הנחיות הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, שקבעו כי פני הצבא יישארו כפי שהיו: בלי לפגוע באף אחד, לכבד ולנצח. נחזק את ערכי השליחות, הניצחון והעמידה בחזית, ונאפשר לכולם לשרת, בלי לפגוע.

ביקרתי השבוע בגיוס חיל השריון וחיל התותחנים. ראיתי בעיניי את עם ישראל המתגייס, הנכון למשימה, המתנדב, השמח והגאה. עם ישראל בתפארתו.

השורות התחתונות ברורות וחדות. בני הציונות הדתית ממשיכים למלא את השורות בחוד היחידות המבצעיות של צה"ל, ואנחנו גאים בהם, מקשיבים להם ורואים את תחושת הציונות בעיניהם, גם כשמדינתנו כבר בת 70 שנה.

רואים זאת במסעות, בקו ההגנה שבמוצבים ובשטחי האימונים: חיילים ממקומות שונים איתנים יחד, בקו אחד, שכם אל שכם עם חבריהם החדשים למסלול שירות קשה וארוך. משימת בני המכינה, הישיבה, בית הספר האזורי, בני המיעוטים, אנשי הקיבוץ, העיר והכפר היא משימה אחת - ניצחון. ועוד אחת, ביחד. כך היה וכך יהיה.

אהבתנו וכבודנו לכל חיילות וחיילי צה״ל הם מוחלטים, אמיתיים ומגיעים ממעמקי לבנו, על כך שנוער עברי עוזב הכול, לובש מדים, ומגן הלכה למעשה על מדינת ישראל.

טעויות ולא מדיניות

ייתכן ששירות הנשים בצה"ל נתפס כמאיים, כמבקש להנחיל ערכים חדשים, אולי לקחת מקומות של אחרים, ושמא אף לפגוע באמונה ובאורח החיים. ייתכן שבחלק מהיחידות נעשו טעויות, והן מתוקנות עתה, ויתוקנו בקרוב. שירות או שהייה של נשים וגברים יחד מחייבים כללים והנחיות שאינם קשורים דווקא בדת והלכה. מדובר בדרך ארץ, ברצון לקיים כללים שגרתיים הקשורים בפקודות היסוד של הצבא, לאכוף אותם, לבקר ולוודא ששגרת החיים ממשיכה.

נסדיר בקרוב את כל התקלות שהתעוררו, ונזכור שייתכן שגם בעתיד יטעו מפקדים צעירים. אך הדבר לא ייעשה כמדיניות, גם לא כקריצת עין המאפשרת - כמו שאומרות השמועות - לפגוע בפועל באמונתם ובשירותם של חיילים דתיים בצה"ל.

תמיד היו נשים בצה"ל, תמיד יהיו נשים בצה"ל. הסגנון של "אלה תמורת אלה" הוא סגנון שצריך להיפטר ממנו במהירות האפשרית, ולראות במשימת הניצחון יחד, תוך הקפדה על פקודות וכללים, את המשימה היחידה והעיקרית.

לפני שנה נפוצו שמועות שמטרת פקודת משטר ומשמעת שגרתית בצבא בעניין הזקנים הייתה להפסיק את המציאות שיש דתיים בצה"ל, וכמו כן שיש "דתיים" לצורכי פטור מגילוח. גם הפקודה ההיא התפרשה כאילו מישהו החליט לפגוע ולהתנכל. והיום, שנה אחרי - שקט בגזרת הזקנים. הפקודה לא שונתה. מעת לעת מפקדים טועים, מחייבים גילוח או פוטרים ממנו, אך אף אחד, כך אני מקווה, לא חושב שפקודת הזקנים היא פעולה מכוונת, אלא רצון של הצבא לקיים הליכי סדר ומשמעת.

כך גם בעניין שירות הנשים. נביט במציאות, נתקן את שנדרש, נאפשר שירות נשים ביחידות שקבענו, ובעיקר נקדש את ערכי השליחות והניצחון, ונמשיך ביחד.

ועוד משהו חשוב, בעידן השמועות והפרשנות: ויכוחים, שמועות, טענות, ביקורת ותלונות היו ויהיו. הם לגיטימיים, נדרשים ומובנים. אפשר לייצר מהומה, להאשים, להפיץ אמירות לא בדוקות, להלהיט ולהאמין (בטעות) שקול ענות הוא הקול המוביל. יש לו גם יתרונות. הבעיה הגדולה - כך למדנו בשבת שעברה - היא שהוא עשוי לקצר את הדרך לפרשנות שגויה, ליצירת מציאות אחרת ולפילוג מיותר.

״בחוץ״, כתב נתן אלתרמן ז״ל ב-1944, ״מחכים מעשי בראשית ותקופה הרת מולדת ועם רב זרועותיו מושיט והעת היא אינה עומדת״. כאז כן היום. המסקנה - רק ביחד.

אלוף מוטי אלמוז הוא ראש אגף כוח האדם ודובר צה״ל