ילדי הכאפות

אם היינו הולכים בדרכו של סמוטריץ' ולא נוהגים כ"ילדי כאפות" צה"ל היה מתעשת כבר מזמן ולא היינו מגיעים למקום שבו אנחנו עומדים. דעה

עוזי ברוך - ערוץ 7 , כ"ה באדר תשע"ז | עודכן: 23:21

ילדי הכאפות           -ערוץ 7
בצלאל סמוטריץ'
צילום: דוברות

לא למדתי בישיבת הסדר, אפילו לא במכינה קדם צבאית. כמו כל עמך בית ישראל התגייסתי לשירות צבאי רגיל של שלוש שנים, בלי הקלות ובלי שום פריבילגיות.

כל מי שמכיר אותי יודע שאינני חרד"לי ואינני חשוד בדוסיות יתר. לכן במובן מסוים אני מביט על כל המהומה סביב פקודת השירות המשותף, וסביב מאמרו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' שפורסם היום בעיתון "בשבע", קצת כמתבונן מהצד.

ודווקא מהמקום הזה הדברים נראים פשוטים, ברורים כשמש. ח"כ סמוטריץ' צודק בכל מילה. רק טעות אחת יתכן שהוא טעה, בזה שהוא כתב את המאמר הזה, והציב את הצעתו, רק כעת ולא לפני שנה או שנתיים.

סמוטריץ', נזכיר לכל מי שלא עקב היום אחרי החדשות, הציע הצעה פשוטה לראשי הישיבות והמכינות הקדם צבאיות: עד היום צה"ל לא התייחס לדרישות שלכם ברצינות, כי לא הצבתם מולו שום "שוט". אם כל תלמידי הישיבות והמכינות הקדם צבאיות יודיעו שהם דוחים את גיוסם במחזור גיוס אחד בלבד צה"ל יאלץ פתאום, אולי מחוסר ברירה, להתייחס מאוד ברצינות לעמדותיהם של הרבנים.

הנושאים העומדים על הפרק במקרה הזה אינם זניחים. עומדים כאן על הפרק שני נושאים כבדי משקל ביותר: דמותו של צה"ל ויכולתם של בני הציונות הדתית לשרת בצה"ל שירות בעל משמעות עם אופק קידום ראוי. הנושאים הללו הם לא נושאים של מה בכך. הם נושאים שבנפשנו.

הבעיה היא שמסיבות רבות העובדה שהנושאים הללו בנפשנו לא מופנמת בקרב הדרג הבכיר בצה"ל ובראשו הרמטכ"ל. שם, בצמרת צה"ל, לא הבינו עד כמה הנושאים הללו קריטיים. עד כמה שינוי דמותו של צה"ל נוראה בעינינו.

רק אם נפסיק להיות "ילדי הכאפות" של מדינת ישראל ושל צה"ל המגמה הזו תיעצר. אם נמשיך להיות חמודים, יפים ומתחננים המגמה הזו תימשך ותתעצם, עד שתגיע לנקודת הקרע, הנקודה שמעבר אליה כבר לא ניתן יהיה לתקן את המצב. במידה רבה מאוד, דווקא העובדה שעד היום לא הועמד מול צה"ל איום של ממש "לשבור את הכלים" אשמה במקום שאליו הגענו. לו היה הרמטכ"ל מבין לפני שנה שחתימה על פקודת השירות המשותף משמעותה קרע ממשי עם הישיבות והמכינות אולי לא היינו מגיעים למקום שאליו התדרדרנו כיום.

המודאגים מהחרפת המתיחות, כדוגמת נפתלי בנט ומוטי יוגב, ויפי הנפש כדוגמתו של ח"כ אלוף (מיל') אלעזר שטרן, לא מבינים למרבה הצער שרק החרפת המשבר כרגע תמנע את הקרע המוחלט בעוד חצי שנה או שנה. מי שמגנה היום את סמוטריץ' ימצא את עצמו כותב בדיוק אותו מאמר עוד שנה וחצי, כשכבר יהיה מאוחר מדי לתקן.

פתאום צצים כל אלו שטוענים נגד סמוטריץ' "זו איננה דרכה של הציונות הדתית". סמוטריץ' הוא ציונות דתית לא פחות מאלעזר שטרן או ציפי חוטובלי.

להיות ציוני דתי זה לא להיות עלה נידף ברוח. להיות ציוני דתי זה לא להעמיד את קדושת הצבא והמדינה מעל כל עיקרון אחר, ולוותר בשמם על כל הערכים שעליהם גדלנו והתחנכנו. להיות ציוני דתי זה לא לכופף את הגב, להנמיך את הראש ולהגיד "זה גשם" כשיורקים עליך.

מכל מיני סיבות הפכה הציונות הדתית למרכיב חשוב מאוד בכוח האדם הצבאי בקרב היחידות הלוחמות ובקרב הקצונה הזוטרה. למרות זאת יש מי שהתרגלו שאפשר לדרוך עליה בלי חשבון ושום דבר לא יקרה.

ציונות דתית גאה ונחושה חייבת להיגמל ממחלות הילדות של חלישות הדעת ונמיכות הנפש. הציונות הדתית חייבת להכיר בכוחה.

הזמן הטוב ביותר להגיד "עד כאן", כאמור, היה כבר לפני שנה ושנתיים, אך למרבה השמחה עדיין לא מאוחר. טוב יעשו ראשי הישיבות והמכינות אם לא יתרגשו מכל רעשי הרקע, יאמצו את הצעתו של ח"כ סמוטריץ', וילכו עליה בכל הכוח. עכשיו שהרמטכ"ל ישבור את הראש מה לעשות.

מהלך כזה, בניגוד לדעתם של כל החוששים ויפי הנפש, לא יפגע בצה"ל ולא בעם ישראל. הוא רק יחזק את צה"ל, יחזק את עם ישראל, ויחזיר את השפיות למערכת כולה.