
נוני דרוויש, פעילת זכויות אדם מצרית-אמריקנית ומנהלת "מוסלמים לשעבר מאוחדים", אומרת כי המערב מעביר מסר מסוכן לאיסלאם, המאיים על "אזרחי ארה"ב, על חירויותיהם ועל הדמוקרטיה המערבית".
במאמר עבור מכון גייטסטון בוושינגטון, כותבת דרוויש שגישתו הפייסנית של המערב לאחים המוסלמים ולאסלאם הקיצוני, הכוללת קבלה כמעט גורפת של פליטים מוסלמים, מעבירה את המסר הבא למוסלמים:
"אין לכם מה לחשוש מפני חדירתו האפשרית של האיסלאם הרדיקלי! תסתכלו עלינו, על ממשלות המערב! אנחנו מקבלים פליטים ללא סינון, גם אם הם מסתנני דעא"ש! למרות שהאחים המוסלמים אינו חוקי ונחשב לארגון טרור בכמה מדינות מוסלמיות, לנו במערב אין איתם שום בעיה... ראו כמה אנו אמיצים, בטוחים בעצמנו וחופשיים מ'איסלאמופוביה'"!
"בהתייחסו לאחים המוסלמים כבלתי מסוכן, ובהביאו פליטים באופן גורף, המערב מודיע למתונים המוסלמים שאזרחי המערב אפילו לא טורחים להגן על החופש שלהם, ושאולי חלומותיהם של אוהבי השריעה והח'ליפות אינם בעצם כל כך רעים...".
אביה של דרוויש היה קולונל מצרי שהקים את ארגון מחבלי הפדאיון בעזה שרצחו ישראלים רבים בתחילת שנות החמישים. על אף שאביה נרצח על ידי ישראל, דרוויש איננה מאשימה את ישראל: "הישראלים הרגו את אבא שלי כי הפדאיון הרגו ישראלים. הם הרגו אותו כי בתור ילדים היינו צריכים לדקלם שירה בעד ג'האד נגד ישראל".
לפי דרוויש, התגובה האמריקנית הראשונה אחרי ה -11 בספטמבר "היתה צריכה להיות הפסקת הוויזות מכל המדינות שיש בהן רוב מוסלמי, למעט אלה בעלות חשיבות עליונה. אבל ידיהם של הפוליטיקאים היו קשורות - לא מחשש לתגובה חריפה מצד מדינות אסלאמיות, שכנראה ציפו לצעדים אמריקניים כאלה, אלא מחשש מתגובה חריפה מצד התקשורת המערבית והליברלים".
הנשיא לשעבר אובמה המשיך את הטעות הזאת, דרוויש מסבירה, כאשר כיבד את האחים המוסלמים בקהיר בנאומו הגדול הראשון כנשיא. הוא הושיב את מנהיגיו כאורחי הכבוד שלו בשורה הראשונה, והממשלות הפחות רדיקליות במזרח התיכון נותרו מאחור ונחלשו. נשיא מצרים חוסני מובארק, שהיה לו מערכת יחסים עכורה עם האחים המוסלמים, קיבל את המסר, ולא השתתף בנאום. אחרי זמן קצר, השתלטו האחים המוסלמים רשמית על ממשלת מצרים - עד ש-22 מיליון אזרחים מצריים נאלצו לעבור מהפכה עקובה מדם כדי להחזיר את הנורמליות לחייהם.
בכך שהמערב מקבל את כל הפליטים הסורים, דרוויש טוענת, הוא גם מרוקן את סוריה מכל מתנגדי הח'ליפות ודעא"ש.
"בסופו של דבר, החמלה של המערב תשאיר רק את הרדיקלים בשליטה בלעדית בסוריה ובעיראק. מדיניות אמריקאית הממליצה לקלוט פליטים מוסלמים ללא בקרה, נחשבת לחמלה, אך למעשה מדובר ברשלנות חמורה ובסכנה גדולה לאזרחי ארה"ב, החופש המערבי, והדמוקרטיה".
"אהבה קשוחה נחוצה מאוד כאשר אנו מתמודדים עם העולם המוסלמי. עלינו לומר: אנחנו לא יכולים לקבל את השאיפות הג'יהאדיסטיות שלכם ... לפני שאתם שולחים את הפליטים שלכם, עליכם לסיים את התרבות הג'יהאדית נגדנו. העולם התרבותי כבר לא יסבול את שאיפותיכם לח'ליפות עולמית אסלאמית".