
על דבר אחד כנראה שאין לנו מחלוקת עם עמנואל שילה - הצעירות הדתיות מתגייסות לצה"ל בשיעורים הולכים וגדלים והשיח הפנים-מגזרי חייב לתת על כך את הדעת, על כל ההשלכות הנובעות מכך.
באשר למשמעות המעשית, הערכית והדתית של הדברים יש בינינו פער לא מבוטל, אך גם תמימות דעים והסכמות בחלק מהנושאים.
נושא המחויבות ההלכתית אינו מוחזק בבלעדיות אצל תת-מגזר כזה או אחר. רבות מהצעירות הדתיות הנכנסות בשערי הבקו"ם סומכות את ידיהן על רבנים שמתירים את הגיוס לצה"ל. גם ביחס לנושא השירות כלוחמות אין אנו חלוקים. זירת הלחימה בצה"ל אינה מקום שירות מתאים לאישה בכלל ולצעירה הדתית בפרט, וכך אנו גם מציגים את הדברים בפני הצעירות ששוקלות לעמוד בקו החזית, לצד אמירה ברורה שגם אם תבחרנה בדרך זו - נהיה שם לצידן.
אחד הטיעונים המרכזיים שעולה שוב ושוב נגד גיוס הצעירות הדתיות הוא השחיקה הדתית במהלך השירות. שילה מסרב להכיר במחקרים שמצביעים על כך שרמתן הדתית של החיילות הדתיות לא נפגעת במהלך השירות, ואצל חלק ניכר מהן היא אף מתחזקת. שילה טוען שהמדידה היא סובייקטיבית, כשהוא בוחר למדוד את הדברים באופן סובייקטיבי ברור - בהסתכלות על חיילות הלבושות במכנסיים או בחבר שאינו דתי.
לאף אחד מאיתנו אין "דתומטר" לבחון את רמתן הדתית של החיילות, כפי שאין לנו אותו בנמצא בעת שאנו מתייחסים לבנות השירות הלאומי או לבנות האולפנה וחצאיותיהן הקצרות. מהיכרותנו ועבודתנו לאורך השנים אנו יכולים לומר בוודאות כי ההנחה כאילו קיים פער גדול בין השחיקה הדתית במהלך השירות הלאומי ובין זו בצה"ל - אינה עולה בקנה אחד עם המציאות בשטח.
התנגדות שנגועה בצביעות
ארגון 'אלומה' אינו רואה עדיפות בשירות הצבאי על פני השירות הלאומי, ועל כן איננו מעודדים את הצעירות להתגייס דווקא לשירות צבאי. אכן, קומונרית בבני עקיבא תורמת בפעילותה לעם ישראל לא פחות מחיילת שמשרתת בצה"ל, ומסוגלת להוביל מהפכות חברתיות אמיתיות למען עם ישראל ודור העתיד. הדברים אינם עומדים בסתירה לתרומה הגדולה של הצעירה הדתית בלקיחת חלק בתפקידים מובילים בצה"ל. והצבא בהחלט זקוק להן - הוא זקוק לעוד חיילות לשירות במגוון תפקידים, והוא זקוק במיוחד לצעירות איכותיות בעלות נתונים גבוהים שיובילו את העשייה הצה"לית.
המתנגדים לגיוס מנהלים מאבק גם נגד הנגשת המידע וההכנה לקראת השירות שאנו מעבירים, ולמעשה מונעים מהצעירות והוריהן מידע חיוני שהיה יכול לסייע בקבלת החלטות מתוך ידיעה והכרת תהליכי האיתור, המיון והשיבוץ והאתגרים הצפויים הכרוכים בהם, ובשירות עצמו כמובן. האם חיילת דתייה שנתקלת בקשיים במהלך שירותה אינה ראויה לליווי שייתן לה פתרון ראוי? היכן האחריות שלנו?
נשיאת האלונקה משותפת לעם ישראל בכל תחומי החיים, וצה"ל הוא מקום מרכזי ומשמעותי שמחייב אותנו לקחת בו חלק. אנו מסכימים כי כניסה לסביבה חילונית כבר בגיל 18‑19 היא צעד מורכב ולא פשוט לצעירה הדתית. על כן, אנו ממליצים לבנות המעוניינות להתגייס ללמוד תחילה שנת לימוד מעמיקה במדרשה כחלק מההכנה לשירות. אנו גם פועלים ליצור מסגרות חדשות שבהן הצעירה הדתית תוכל לשרת עם חברותיה בדומה לתלמידי ישיבות ההסדר, גם כאשר היא בוחרת להתגייס בתום התיכון או האולפנה.
ההתנגדות הגדולה דווקא לגיוס הבנות הדתיות לצה"ל נגועה בלא מעט צביעות. קשיים והתמודדויות דומות קיימים גם במקומות נוספים, ואלו משום מה לא הצליחו לעורר ולזעזע את האגף החרד"לי להתקוממות והתנגדות ציבורית. טרם שמענו על עצומות רבנים נגד השירות של הצעירים הדתיים שאינם קרביים (כולל בני ישיבות הסדר) – שנמצאים בסיטואציות זהות ואולי אף מורכבות יותר מאלו של החיילות הדתיות. גם עדיין לא הגיע לידינו מנשר חדש הקורא שלא להתנדב לשירות הלאומי במקומות בעלי אופי חילוני וגברי מובהק. שלא לדבר על העדר קריאה לשירות לאומי ומלא של שנתיים, ולא כפי שקורה היום שרק כ‑30 אחוזים מבנות הציונות הדתית המשרתות בשירות לאומי עושות שנה שנייה. מאיפה ולמה ניתנה לנו הזכות כציונות דתית לצאת מתחת לאלונקה ולהשאיר משימות לאומיות לעמיתינו שאינם דתיים? האם בגלל שאנחנו יכולים (בזכות הפטור ההיסטורי), זה אומר שמותר לנו?
התמודדות תוך מציאת פתרונות הלכתיים ומעשיים היא דרכנו. איננו מפחדים ממנה, וזוהי לדעתנו דרכה האמיתית של הציונות הדתית. השאיפה להוביל ולקחת חלק במוקדי ההשפעה של החברה הישראלית עוברת גם בצבא ההגנה לישראל, ואל לנו להדיר ממנו את רגלינו. נאמין בעצמנו, במערכת החינוך הטובה של בנינו ובנותינו ובחינוך שנתנו לילדינו בבתינו - ונצליח!
הכותבת היא מנכ"לית ארגון 'אלומה'