פרופ' מיכאל קורינאלדי, מהמומחים המובילים בישראל בתחום דיני המשפחה, דורש משרת המשפטים, איילת שקד, לקבל לידיו דו"ח שהוציא משרד המשפטים בשנת 2011 וטרם פורסם בציבור.
הדו"ח המדובר חושף עדיפות בהחלטות של בית משפט לענייני משפחה על פני בית הדין הרבני, ודורש כי בית הדין הרבני יקבל סמכויות בלעדיות לו, שייחדו אותו מבית המשפט לענייני משפחה.
בשיחה עמו מספר פרופ' קורינאלדי כי במהלך כנס השקת ספרו החדש, חשף הדיין הרב שלמה דיכובסקי את קיומו של דו"ח שהוכן על ידי ועדה שביקשה לשים קץ למירוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט.
"מנהל בתי הדין הרבנים, הרב שלמה דיכובסקי שהיה אב"ד בבית הדין הרבני הגדול, עם נציגי משרד המשפטים ונציגים של לשכת עורכי הדין פעלו כוועדה מטעמו של השר המנוח פרופ' יעקב נאמן בנושא מירוץ הסמכויות. הם הגיעו למסקנה שיש לחלק את הסמכויות כי המצב הנוכחי של התנגשות סמכויות ומירוץ סמכויות בלמעלה ממחצית התיקים הוא מצב בלתי סביר", אומר קורינאלדי.
לדבריו, "ההצעה הייתה לעשות חלוקת סמכויות, שבה בית הדין הרבני ימשיך לדון בענייני גירושין וכשירות לנישואין, ואילו ענייני הממונות הכרוכים בגירושין ידונו במצב שבו אין הסכמה בין הצדדים רק בבית המשפט לענייני משפחה שיהפוך לערכאה המוסמכת לטפל בעניין. כך לא תהיה סמכות מקבילה או נכרכת ולא תהיה התנגשות בין הסמכויות".
ממשיך פרופ' קורינאלדי ומבהיר כי עיקרו של הפתרון הוא הפשרה שבה הוא מוצא גם ערך רב וגם מתכון לפתרון של בעיות רבות. "הייתה כאן פשרה. במקביל להעדפת סמכות בית המשפט לענייני משפחה הסכימו כל השותפים לוועדה שתהיה לבית הדין הרבני סמכות מקורית לדון בדיני ממונות של עניינים שאינם כרוכים בנישאים וגירושין. כלומר להפוך את בית דין הרבני לבית משפט מקביל בעניינים אזרחיים, בהסכמת הצדדים".
קורינאלדי מזכיר כי "כיום מעלים הצעה להפוך את בית הדין הרבני לבוררים בדיני ממונות, אבל זו בעיה כי אחר כך צריך אישור של בית המשפט המחוזי לפסק הדין. הוועדה אמרה אז שהכול יידון בבתי הדין הרבני ויהיה להם מעמד של שופטים".
באשר לצורך להתפשר כדי להגיע לפתרון הוא אומר: "דברים גדולים בישראל נעשו רק על דרך של פשרה", ומציג דוגמאות מהעבר המשפטי והפוליטי של מדינת ישראל. "כעת דרושה פשרה נוספת בענייני הסמכויות. הדיינים יהפכו לשופטים בתנאי שהצדדים המתדיינים מסכימים לסמכות השיפוט של בתי הדין הרבני".
כאמור, הצעת הפשרה הועלת על ידי הוועדה המדוברת כבר לפני כשש שנים ואולם עד כה לא נודעה בציבור, ולמעשה נחשפה רק בהרצאתו של הרב דיכובסקי. בעקבות אותה הרצאה כתב פרופ' קורינאלדי לשרת המשפטים, איילת שקד, מכתב ובו הוא מבקש ממנה לחשוף את הדו"ח ומסקנותיו.
לדבריו כאשר פנה בעצמו לבקש את הדו"ח נאמר לו כי עליו לשלם סכום של עשרים שקלים בלבד, אך גם כאשר שילם את הסכום לא קיבל את הדו"ח שנותר עדיין חסוי וחשאי. לטעמו של קורינאלדי מדובר בחשאיות תמוהה: "בערב ההשקה של הספר ישב ידידי פרופ' דב פרימר שהיה האיש העיקרי בוועדה ועסק בדו"ח הביניים. הוא אישר את קיומו של הדו"ח. אמרתי לו תואיל להמציא לציבור את הדו"ח, והוא אומר שזה חסוי".