שדה החיטה שגובל בביתם של בני הזוג איציק וענבל פיטוסי ביד בנימין, ירוק מתמיד בתקופה זו של סוף החורף בואכה האביב. הבית עצמו מעוצב בחן, מתהדר באקווריום הגדול המוצב בסלון.
שום דבר מכל זה אינו מסגיר את העובדה שבני הזוג שגורשו מגוש קטיף, חוו בשנים לאחר הגירוש נפילות כלכליות שהיו יכולות לרסק בקלות כל אדם ממוצע. הם בחרו בחיים בזכות כוח האמונה.
איציק וענבל (43), הורים לשישה, גדלו בגוש - איציק בעצמונה וענבל בגני טל, בת למשפחה שורשית בחבל קטיף. בשנה שלפני הגירוש התגוררו בגוש ארבעה דורות של משפחתה. סבה של ענבל נפטר חודש לפני הפינוי, והמשפחה מייחסת זאת להתנתקות. כשנישאו התגוררו איציק וענבל בגני טל ובהמשך עברו למושב קטיף עד לקיץ 2005. לאחר הגירוש התגלגלו במשך כמה חודשים בבית הארחה שבקיבוץ חפץ חיים, ובהמשך בקראווילה ביד בנימין. לפני חמש שנים נכנסו לביתם החדש.
"בכספי הפיצויים שהגיעו מאוחר הספקנו לרכוש רכב ואפילו לנסוע לטיול בחו"ל. את היתרה השקענו באפיקים שונים כדי לא לאבד את הכסף. אם אחד ייפול, השני יצליח. אבל אז הגיעה המכה הגדולה".
אלה היו הימים של אחרי המשבר הכלכלי הגדול ב‑2008. השווקים קרסו, אף אחד לא בטח עוד במוסדות הפיננסיים וביכולת שלהם להחזיר את הקרן, ובוודאי לא להשיא תשואה. אל איציק וענבל הגיעה שמועה על "הקוסם": איש עסקים צרפתי בעל חזות חרדית, שמבטיח למשקיעים תשואה פנטסטית של 5% בחודש. השמועה שהגיעה אליהם עברה מפה לאוזן, בעיקר בקהילות סגורות, כמו קהילות חרדיות או מפוני גוש קטיף, שהיו בידיהם מזומנים רבים.
באותם ימים הכול היה נראה בטוח ואמין. המשקיעים סיפרו כי הם מקבלים בזמן ובמועד את התשלומים הקבועים, הרבו לדבר בשבחי אותו "קוסם", ולאיציק וענבל, שקיבלו כמה חודשים קודם לכן את כספי הפיצויים על ביתם שבגוש, זה קסם. "רק אני יכול להעניק לכם תשואה חודשית של 5%", אמר להם איש העסקים בכנס משקיעים גדול שהתקיים בימי החנוכה באותה שנה. הם האמינו לו וביצעו העברות של מאות אלפי שקלים לחשבונות הבנק שלו בשוויץ ובישראל וחיכו לקבלת תזרים המזומנים. חודשיים מאוחר יותר הם נקלעו לתרחיש הגרוע ביותר: התשלומים למשקיעים נעצרו ואיש העסקים ברח מהארץ, משאיר אחריו אדמה חרוכה. כ‑80 מיליון שקלים התאדו להם ברגע אחד. "אני נכנסתי עם ההשקעה הזאת כמעט בסוף, מחזור גיוס אחרון לפני שהתפוצצה הבועה", מספר איציק.
"הגענו למצב כלכלי שנזקקנו לסיוע מבחוץ", הם מספרים, "זה היה מבחן אמונה. בתור מנהל הקהילה ביד בנימין הייתי מקבל תלושים ומחלק לכולם, אבל ידעתי שלי אין איך לעשות את החג. עלינו כל הזמן הסתכלו כעל כאלה שלא צריכים עזרה". איציק מנצל את הריאיון כדי להודות לרב יוסף צבי רימון, רב קהילת היישוב אלון שבות שבגוש עציון. "הוא הקים את עמותת תעסוקטיף וליווה אותנו בכל התקופה הקשה הזאת".
השניים מספרים כי זכו למשענת בדמותו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. "פקדנו את קברו יום ולילה. איבדנו את הכול - לא היה לנו בית, לא היה לנו איך לקנות עסק, איציק לא עבד", אומרת ענבל. "ניסינו כל מיני דברים וזה לא הצליח. רצינו לקבל ברכה מהרב אליהו והוא נפטר. היינו בקבר שלו לילות שלמים, פשוט ככה. ואז נפתחו הדלתות".
ענבל מספרת כיצד פקדו אותם ניסים בזה אחר זה: "היינו צריכים לקחת משכנתא על העסק ועל הבית. מי ייתן לנו משכנתא אם אין לנו נכס? היה לנו אוטו וזהו. ואז מצאנו חברה שמצאה איך ייתנו לנו משכנתא על סמך קרקע. כך בכל ביקור אצלו קרה משהו חדש. פתאום הדלתות מתחילות להיפתח בזו אחר זו, אחרי שהכול היה נעול. כשבנינו את הבית לא ידענו כמה כסף יהיה לנו. בסוף יצא בית מקסים".
החברים עוד שקועים בחובות עתק
לאחר התפוצצות פרשת העוקץ החל איציק לגייס את כל הנפגעים והגיש תביעה לבית המשפט במטרה לחלץ לפחות את הכספים שהיו מושקעים בחברות ישראליות. "כשהתפוצצה הבועה האנשים לא ידעו אחד על השני. התחלתי לרכז אותם ונפגשתי עם האנשים באופן אישי. היום אני מכיר כמעט את כל המשקיעים, שסיפרו לי סיפורים מסמרי שיער. אנשים השקיעו אצלו כספים שקיבלו על ילדים שנפלו במלחמה, כספים שמיועדים לספר תורה, חולים שהיו זקוקים לכסף הזה להשתלות. אנשים מכרו דירות כדי לשים אצלו את הכסף, לקחו כספים מגמ"חים והשקיעו אצלו, ופוף. יום אחרי כבר לא היה שם כלום. אנשים איבדו את הכול. סיפורים מחרידים".
הצלחת לקבל לפחות חלק מהכסף?
"שום דבר. יש לא מעט חברות פה בישראל שעשו עלינו קופה יפה מאוד, והכול בדרכים חוקיות כביכול. הפרשה הזאת מושתקת כי מעורבים בה פוליטיקאים וגורמים מהצמרת השלטונית של מדינת ישראל. שרים לשעבר, ח"כים ורבנים בכירים", מאשים פיטוסי. "אותו אדם הוא לא היחיד שניצל את התמימות של המגורשים. היו עוד כמה. כשנכנסנו לתמונה גילינו כמה הפרשה הזאת מושתקת. מרחו אותנו שנים - כל פעם עם סיפור אחר. דחו את הדיונים במשפט בחודשים ארוכים, בלי סיבה הגיונית".
עד הגירוש ענבל עבדה כמזכירה בישיבת כפר מימון. כשהפרק של גוש קטיף הסתיים, ענבל החליטה שהיא עושה שינוי והחלה להיות דולה - מלווה בלידה. אחר כך יצאה ללימודי אחיות, ובמשך כמה שנים הייתה אחות בשערי צדק. לפני חודש עברה לתפקיד יועצת הנקה במחלקת היולדות בשערי צדק, אחרי שלא מזמן קיבלה תעודה ורישיון לייעוץ. בנוסף לכך פתחה עסק בשם "ראשית הורות" לליווי זוגות מתחילת ההיריון ועד אחרי הלידה.
"גם אני שיניתי כיוון", מוסיף איציק. "במשך לא מעט שנים עסקתי בתחום המטבח המוסדי כאיש מכירות ומנהל לקוחות בחברת 'קליר'. אחרי הגירוש יצאתי ללימודי קונדיטוריה ושף. פתחתי קייטרינג אירועים בשרי ובהמשך רכשתי את החנות של 'קפה קפה' בצומת מסמיה. כיום אני מפעיל שירותי קייטרינג חלבי ובשרי בכל רחבי הארץ, בדגש על התמחות בהפקות אירועי שטח".
ואיך עשיתם את זה עם כל הנפילה הכלכלית?
"התקומה הגיעה מהקב"ה. ראינו אותו בכל רגע ושאבנו ממנו כוחות מחדש. ההפנמה שאתה חסר כול ומבין שיש בורא לעולם והכול בא ממנו - מאוד עזרה. ממש ראינו אותו בכל שלב שעברנו. הרגשנו השגחה עליונה, שהקב"ה מלווה אותנו בכל שלב בשיקום שלנו".
מה הלקח שלך בסיפור הזה?
"שאין כסף קל. אל תתפתו אף פעם להאמין לאדם שמספר שהוא יביא לכם סכומי כסף שנשמעים חלומיים. זה תמיד נגמר באכזבה ובמפח נפש אדיר. אני גם חושב שהרבה מאוד מהנפגעים הם אלו שקיבלו בבת אחת סכום כסף גדול מהמדינה, אבל לא קיבלו שום ידע כיצד להתנהל פיננסית ולכן נפגעו. אנחנו משלמים היום את המחיר, אבל הצלחנו לקום ולהמשיך הלאה. רבים אחרים ממגורשי הגוש הפסידו את הכול ועד היום הם שקועים בחובות עתק. כואב".