הרב אהד טהרלב סופד לבנו

אלחי! צמאה נפשי לאלוקים, לאלחי, אלחיוש שלנו, אני זוכר את הברית שלך. הרב שגר היה הסנדק. לא הסכמת להיעקד, בברית שלך נלחמת בכל הכח, הוא היה חייב לתפוס אותך.

כבר אז הרגשתי עמוק בלב שתעקד. היום י' בניסן, "משכו וקחו לכם שה לבית אבותיכם". אלחיוש, היית בן יקר, צמא לאלוקים, לכל מה שיש בו חיים, לניגונים, לשירים, לצייר על כל דבר, בחומר וברוח, הייתה לך נשמה של אומן, חיפשת את הדבקות בכל דבר.

היית כל כך אלחי. חיפשת חיים בכל דבר. כמה כח רצון היה לך, כמה דבקות. איזו גמישות בחומר וברוח. אלחיוש שלי, היית ילד כך כך נדיב לב והיה לך לב כל כך רחב. כשהיית קטן תפסת סוכריות שזרקו בבית הכנסת וחילקת לילדים שלא תפסו.

על מה לא ניסית לנגן? על כל הכלים נשמתך ניגנה וכל כך שמחת בחלקך. השפרצת אור וחיים ואהבה לכולם. היה לך חיוך שהמיס את הלבבות של כל מי שלידך. החלק הקסום שלך לא השאיר אף אחד ללא חיוך. כולנו אהבנו את הדמיון שלך כשהיית קטן, הרכבת לעצמך כנפיים, רצת לקפוץ מהחלון ואמרת שאתה הולך לעוף לשמים, ועכשיו אתה עף לנו לשמים.

אלחיוש, אפילו לא היה לנו זמן. הכל כל כך מהר. אנחנו מסרבים להאמין. נפרדים ולא נפרדים. החיוך ומאור הפנים שלך תמיד ישארו בתוכנו. אני מודה לבורא עולם על כמעט 21 שנה שקיבלנו כזו מתנה גדולה, כזה מלאך משמים.

יהיה לנו חלל בתוכנו. היית מלאך ונלקחת כמו מלאך. שמור על כולנו למעלה. נמשיך להיות צמאים לאל-חי. אני מבטיח לך שליבנו ובשרנו ימשיך לרנן לאל-חי כמו שכל כך רצית. תהא נשמתך תהא בצרור החיים, תרתי משמע. אני כל כך אוהב אותך.