אלחי טהרלב הי"ד
אלחי טהרלב הי"דצילום: אהוד דהן

צמא נפשי לאלחי- ליבי ובשרי יזעקו לאלחי.

לב טהור ברא לו אלוקים...לאלחי ולהוריו היקרים ומשפחותיהם המפוארות , אנשי אמת, מאירים את העולם במעשים טובים.

יש הסתר. יש חסר. יש אבל. ויש כמיהה לימים בהם נתבשר רק בשורות מתוקות של גאולה.

אבל האמת היא שכל ההתרחשות הקשה הזאת, בה נקטע פתיל חיים של בחור צדיק, ירא אלוקים, אוהב עמו ומבקש רק להיטיב- היא חלק מתהליך, משרשרת ארוכה, משתלשלת באש ובלהבות, במים חיים, בצער ויגון, בנחמה וישועה.

אלחי לא הגיע במקרה לעמדה שם נורה. הוא בחר להקריב את נוחיותו, לילות לבנים, ואימונים ארוכים, כי יש בו אהבה. אוהב עמו ומבקש לעמוד על משמר ארצנו הקדושה, רגבי אדמתה ספוגים הם בדם גיבורים וצדיקים נעלים, בחייהם ובמותם לא נפרדו.

הוא לקח בחשבון, וכך גם הוריו, וכך גם חבריו לגדוד, וכך גם רבותיו- בראייה פקוחה ובאהבה עצומה ומתוך מקום נעלה, צדיקים גמורים לא יעמדו שם- שיתכן וייקרא להתפקד, להחזיר את הציוד, את מתנת החיים , עוד טרם טעם טעמה של זוגיות, של הורות, של זקנה.

ורגבי ארץ מולדת האהובה ילחשו לו סוד, זרועותיהם פתוחים, וכפר אדמתו עמו. שערי שמיים פתוחים, והוא כחתן יוצא מחופתו, בין ירכתי גן עדן.

זה השער לה'- צדיקים יבואו בו.

וכך דמו ניגר עם דם קדושים, בתוך מיכלי מלכות, באספקלריא של מעלה , כולם גיבורים, כולם טהורים, כולם עושי רצונו באמת. וכולם פותחים את פיהם ואת לבם בדיבור של שליחות, אמונה, ובטחון בצדקת הדרך, ובגאולה הקרובה לבוא.

אלחי שוזר עבורנו עוד חוליה בשרשרת הגאולה הארוכה, בה אור וחושך משמשים בערבוביה, דם ותימרות עשן מול תקומה ותחיה לאומית, לבלוב ופריחה.

בחודש הגאולה, הפריחה והלבלוב, נבקש שיופיע אורו של משיח, שיביא קץ לכל יגוננו.

ונראה בשוב ה' ציון.