ברחוב החרדי הרוחות סוערות סביב המשך מעצרם של בכירי הפלג ואנשי עיתון 'הפלס' הנחשדים בסחיטת לקוחותיו הפרסומיים של העיתון.
על התופעה שפשטה גם אל מעבר לגבולות המגזר החרדי שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם עורך הדין ניר יסלוביץ', מומחה לדין הפלילי, ראש הרכב בבית הדין המשמעתי במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, הסבור כי מעצרם של החשודים בפרשה אינו הכרחי ואף מנוגד להחלטת בית המשפט העליון.
"בכל הנוגע לעבירת איומים לא ניתן לעצור אדם, כך על פי בית המשפט העליון", קובע עו"ד יסלוביץ' ומספר: "ייצגתי בעבר אדם שהיה חשוד בעבירת איומים כלפי דיינים בבית הדין הרבני. הוא נעצר ושוחרר כי נקבע כבר כך בבית המשפט".
יסלוביץ' אינו רוצה להיתפס להשערות קונספירטיביות מהסוג הנשמע היטב ברחוב החרדי ולפיו כל המעצר לא נועד אלא להשתיק את המחאה הסוערת סביב סוגיית הגיוס, אך לדבריו מדובר בהחלט בהחלטה תמוהה. "אני לא יודע אם זו השתקה מכוונת, אבל בהחלט אני יכול לומר שלא אחת אנחנו נתקלים בתופעה שידה של המשטרה קלה על ההדק. לפני כשנתיים היו מעצרים דומים שהסתיימו בקול ענות חלושה, הייתה גם פרשה של עורכי דין ועובדים סוציאליים שנסחטו ולא הוגשו כתבי אישום".
לדבריו המנגנון המשפטי ברור וקיימות עילות מעצר ידועות שבהן אכן מוצדק מעצרו של חשוד, ובית המשפט שומע את טענותיה של המשטרה למסוכנותו של חשוד, אך אם ניתן לאיין את מסוכנותו בתנאים מגבילים כאלה או אחרים הרי שחלופה זו תועדף שכן המעצר אינו "על חשבון העונש", כלשונו, אלא נועד למנוע מסוכנות, ואם ניתן למנוע מסוכנות זו בדרך אחרת הרי שזו צריכה להיות הדרך הנכונה לפעול בה.
אם כן, מדוע לא משתמשים עורכי דינם של החשודים בטיעון פשוט זה? יסלוביץ' מסביר שנטייתו של בית המשפט היא לאפשר למשטרה להוכיח את טענותיה למסוכנותו של חשוד, אולם הוא עצמו תמה איזו חקירה עוד מבקשת המשטרה לבצע לאחר שבידיה הקלטות שלכאורה מפלילות את העצורים ומהווים ראיה משמעותית ביותר נגדם.
עם זאת, כאשר נשאל אם יתכן וכוונת המשטרה היא לחקור את החשודים ולהביא להפללתם של חשודים נוספים שייעצרו במרוצת הימים הקרובים, יסלוביץ' אינו שולל את ההערכה הזו. "לא אחת המשטרה עוצרת חברים וקרובים ועובדים כדי שאחד יפליל את השני ותושגנה הודאות. יכול להיות שזה העניין", הוא אומר.
בדבריו מביע עו"ד יסלוביץ' תקווה שבית משפט השלום בראשון לציון יישם את פסיקת בית המשפט העליון וישחרר את העצורים תוך מגבלות שימצא כהכרחיות לביטול מסוכנותם, אם הרחקה ממכשיר טלפון ואם ערבויות כספיות גבוהות וכיוצא באלה. לאור זאת מסכים יסלוביץ' עם הקביעה לפיה גם אם ישוחררו העצורים לא תהיה בכך ראיה שאכן אין בהם חשד של ממש, אלא בהחלט יתכן ומדובר ביישום קביעתו של בית המשפט העליון לפיה עבירת איום אינה מצדיקה מעצר, ולא מעבר לזה.