סופר ואינטלקטואל ירדני העובד במשרד התרבות הירדני פרסם מאמר תחת הכותרת "דם פלסטיני עבור המצה הציונית" ובו הוא חוזר לעלילת הדם בדמשק בה הואשמו יהודים בשנת 1840 ברצח נזיר על מנת לעשות שימוש בדמו להכנת מצות הפסח.
המאמר נכתב על מנת לעורר את העם הירדני למה שמגדיר הסופר כדם פלשתיני הניגר ברחובות ולהשפעה של ישראל על מדינות העולם, עובדה המצריכה את התגייסותן של מדינות ערב לחיזוק עצמאותן החופשית וכוחן.
חוקרי מכון ממר"י מתרגמים את מאמרו של הסופר הירדני המעורר לחיים את עלילת הדם הישנה. בין השאר כותב האיש:
"אחדהאירועיםשההיסטוריהזוכרתמשנת 1840 היה אירועבו קבוצת יהודיםהרגהבדמשקאישדתבעלאזרחותצרפתיתיחדעםשומרוהאישיהסורי וזיקקואתדמםכדילהשתמשבו להכנת המצהשלחגתלמודי. הפושעיםנתפסווהם נדונו למוות. גזרדיןזהלאבוצעבשלהתערבות פוליטיקאיםצרפתים, שמוחמדעליפאשא, מושלמצרים (דאז, ששלטגםעלדמשק), ביקשלרצותם... המתווכים שפעלולמעןקבוצתהיהודים בזמנואצל מושלמצרים,דרשולערוךמשפטחוזרלפושעים, שהודובפשעם. המושל מוחמדעליפאשאלאהסתפקבַּרצוןלרצות אתהצרפתים אלאאףפרסםצו חנינה לפושעים.
חרףזאת, מסמכיםמעידיםכימנהיגיהציונותלאהסכימושנוסחהחנינהיופיעבצושלמושלמצריםוהתעקשולמחקו,שכן, עצםרישומומהווההוכחה שהפשעאכןהתרחש, והםהיונחושיםשלאיהיהלוזכרושההיסטוריהתתעלםממנו.
מהשמוזרעודיותרמכלמהשהוצגלעילהואשהציוניםהתחקואחרעקבותיושלספר שנכתב בצרפתית עלפרשהזווקנו אתכל עותקיומהשווקים. אלאשאללהגלגללידיושלאחדהקופטיםבמצרים עותקשלהספר וזהפרסםתרגוםשלו לערביתוהמלומדהסוריהידוע, מוצטפאאל-זרקא, כתבאת ההקדמהלספר בהקדמהאל-זרקא הסבאתתשומתהלבלמסורתהתלמודיתשלשפיכתדם 'הגויים', ובפרטשלהנוצרים, לצורך הכנת המצההמוזרה,שאינה ערבה לחיכם של היהודים, אלאאם נמהלבה דםשלאחרים, ובמיוחדשלחסידיושלישו.
אנימצייןזאתנוכחדםהערביםוהפלסטיניםהניגר מאז ומתמידברחביפלסטין ומוקז בהעבורמצהציוניתשגודלהכגודלהאדמההכבושה;אניאומרזאת גם לנוכחההשפעההרבהשלהציוניםבמדינותהמערב, שטוענותשהןנוצריות, אךבפועלמסתירותאתאמונתןבתלמוד, ונוכחההשפעותשישלכךבארצותהערביותשבמזרחאגןהיםהתיכון הערביהאסלאמישלנו, ובייחודנוכחמגמותהכניעה [שלהערבים] והולכתהשולל [שלהם] הממיטותעלאומתנוחולשה, תסכול, מבוכהוקהות חושים.
הציונות הצליחה להציג את הזאב (כלומר, את עצמה) כשה תמים והעמידה פני מסכנה עד שכל כך התעצמה, עד כדי כך שהיום היא אוחזת ברסן השלטון של ממשלות רבות במזרח ובמערב. אלא שכל זה עומד להסתיים במוקדם או במאוחר. ברגע שבריאות השכל והנפש תחלחל לאומה הערבית אז כל זה ייעלם.