לאחרונה מירי רגב שוב ספגה את קיצבת האש החודשית, הפעם על דברים שאמרה על מאיר שלו. קראתי את הראיון, היא בסך הכל הגיבה לדבריו על כך שבסביבתו לא היו מזרחיים ולכן הוא לא כל כך מזכיר אותם בספרו. אמרה שהוא חוצפן כי כן היו, ושלו אמר שהוא לא מבין למה זה נושא לדיון. לא זוכר כרגע את הניסוח המדויק של שניהם. ריב קטן, אבל ממחיש את העולמות השונים שהתפתחו כאן במקביל.
רובנו, גם אני, אומרים מדי פעם ״השמאל הקים את המדינה״ ובדמיוננו חלוצים עם מבטא רוסי ושרוולים מופשלים שהקימו הכל מאפס. האמנם?
לפני שנבדוק את זה, צריך להקדים ולומר שהשמאל הציוני עשה המון. הקים קיבוצים ומושבים, קבע עובדות בשטח שיצרו רצף טריטוריאלי יהודי. רוב ישובי חומה ומגדל, שהיו בעלי חשיבות מכרעת לשירטוט הגבולות, היו של תנועות שמאל. השמאל יצר מוסדות מרכזיים, ביסס את המדינה-שבדרך, הפך את העברית לשפת יום יום. אליעזר בן יהודה הוא שחידש והחייה, אבל אנשי העליות מתנועות השמאל הם אלה שלקחו את זה ברצינות והתעקשו על שימוש בשפה. השמאל הוביל את כיבוש העבודה והשמירה, החדיר לתודעה שיהודים צריכים לעבוד בעצמם את אדמת מולדתם ולא להשתמש בפועלים ערבים. השמאל היה גורם דומיננטי בהקמת הכוח הצבאי המשמעותי של יהודי ישראל, ההגנה והפלמ״ח, שאחר כך הפך לצה״ל. אי אפשר להמעיט בחשיבותם של תנועות השמאל הציוני.
אבל - וזה אבל גדול מאוד - השמאל ממש לא היה לבד. איתו, לפניו ואחריו היו עוד רבים. חטאו ההיסטורי היה בכך שהחליט להעלים כליל את האחרים, במקום לחלוק איתם את הכבוד שהגיע להם. השמאל השתלט על הנרטיב, הכתיב מה הדורות הבאים יידעו ובעיקר מה הם לא יידעו.
הביל"ויים - קבוצה קטנטנה
כשהייתי בן אפס וקצת, בבית הספר היסודי, חבריי ואני כתבנו שיר לזמריה: ״בראשית היו ביצות ושטחים לא מעובדים / עד שבאו אחינו, הלא הם הביל״ויים / הם הקימו ישובים / ובלית ברירה אף נלחמו בערבים״ זה מה שקלטנו מהלימודים. אף אחד, אף מורה, אף הורה, לא טרח לתקן אותנו שהביל״ויים היו קבוצה קטנטנה וחסרת משמעות בתוך העליה הראשונה, 60 איש שחציים ברחו חזרה לרוסיה והנותרים הספיקו גם להסתכסך בינם לבין עצמם כדרך הדעתנים הסוציאליסטים. לא סיפור הצלחה בלשון המעטה.
מתי התחילה העליה הראשונה? שלוש, ארבע, ו - 1882. לא נכון. גלי העליה התחילו כבר ב-1881, בהם 2500 יהודים מתימן. אבל ב-1882 הגיעו ארבעה-עשר הביל״ויים הראשונים, ומערכת החינוך הבולשביקית החדירה לנו לתודעה שהם המבשרים. עד היום, באתר מפלגת העבודה, מדברים על ביל״ו כעל אלה שעלייתם מסמלת את תחילת העליה הראשונה.
34 ישובים הוקמו בתקופת העליה הראשונה, מתוכם כמה ע״י ביל״ו? 20? 10? נתפשר על 3? אחד - גדרה. וגם זה בזכות אדמות שרכש עבורם הרב יחיאל פינס מהציונות הדתית. איש לא רמז שכמעט כל אנשי העליה הראשונה והישוב הישן היו יהודים דתיים שומרי מסורת. הדגישו רק ביל״ו ביל״ו ביל״ו, בית יעקב לכו ונלכה. כמובן שבשום אופן לא צוטט הפסוק המלא מישעיהו: ״בית יעקב לכו ונלכה באור ה׳.״ כי הרי סוציאליסטים הם אנשים נאורים, לא מדברים על שטויות של דתיים.
לא שתו מקיאטו
על ההיסטוריה של יהודי ערב ויהדות אתיופיה מי בכלל שמע. אבל זו לא היתה הדרה של יהדות המזרח בלבד. בבית הספר הלימודים התמקדו באשכנזי-חילוני-שמאלני בתור מבשר הכל, מבלי להגדיר זאת במילים אלה, כמובן. זה היה ברור מאליו. כל השירים, הסיפורים, הציורים והלימודים היו עליהם, השאר היו שקופים, צללים. אורגניזמים בעלי חשיבות שולית, כי ״השמאל בנה את המדינה.״
אז מתוך סקרנות החלטתי לבדוק כמה מהערים בישראל הוקמו ע״י תנועות שמאל.
היציאה מן החומות בירושלים החלה כבר באמצע המאה ה-19, כך שמן הסתם שמאל סוציאליסטי לא היה שם. היו יהודים אשכנזים וספרדים, והתורם העיקרי היה משה מונטיפיורי, בסיוע קרן שהוריש הנדבן היהודי אמריקני יהודה טורא. שניהם ממשפחות ספרדיות, אגב, גם מונטיפיורי וגם טורא, ונטולי קשר לסוציאליזם.
את אחוזת בית, שהפכה אחרי שנה לתל אביב, הקימו ב-1909 יהודים מיפו. רובם אשכנזים לפי שמותיהם, בלי שייכות פוליטית מוגדרת של הקבוצה (ולמה צריך להיות שמאל או ימין כדי להקים ישוב? מה קשור?). השכונות שקדמו לאחוזת בית ומאוחר יותר סופחו אליה, מחנה יהודה, נווה צדק ואחרות, הוקמו ע״י עולים מתימן וצפון אפריקה. יש מקום לשער שהם לא היו סוציאליסטים ולא שתו מקיאטו כזה.
ראשוני היהודים בחיפה היו ספרדים, אחר כך התרחב הישוב היהודי במהלך העליה הראשונה והשניה. יואל משה סלומון, ההוא שעם חבריו עשה את הנסיון הראשון בפתח תקווה בבוקר לח בשנת תרל״ח, היה רב. ובשיר לא מוזכר שהוא גם ממקימי שכונת מאה שערים בירושלים.
בין אשדוד להרצליה
נמשיך דרומה - אשדוד הנוכחית הוקמה אחרי קום המדינה והתושבים הראשונים היו יהודים ממרוקו. גם אשקלון, בתוקף היותה מרוחקת מספיק מהמרכז הצח והטהור, יושבה ע״י עולים מארצות המזרח, אבל לממשלתה הסוציאליסטית של ישראל בכל זאת היתה נגיעה לנושא - בלחץ ואיומים הם גירשו מהאזור את אחרוני הערבים שלא ברחו ב-48. מזל שהיום יש להם זמן להתנגד להנצחת גנדי.
ראשל״צ הוקמה במאה ה-19 ע״י ועד חלוצי יסוד המעלה, מיסודו של חסיד חב״ד זלמן לבונטין, על אדמות שנרכשו ע״י הברון רוטשילד וחיים אמזלג, שכפי שמרמז שמו לא היה אשכנזי. רחובות, עיר המדע, נוסדה דווקא ע״י התנועה הדתית ״מנוחה ונחלה״.
מזכרת בתיה, זכרון יעקב, ראש פינה ועוד ישובים רבים הם רכישות של הברון רוטשילד, שיושבו ע״י קבוצות שונות של ״חובבי ציון״. גם רסיסי ביל״ו היו ביניהם, ונתקלו במציאות, בה צריך כסף ופטרון כדי להגשים את האוטופיה בה לא צריך כסף ופטרון.
הרצליה נוסדה ע״י האירגון היהודי-אמריקני (וממש לא סוציאליסטי) ״קהילת ציון״ ועל ידי הסתדרות בני בנימין, שבשל היותה בעלת נטיות ימניות לא תוקצבה ע״י ההיסתדרות הציונית. מה עוד חדש. בני בנימין הקימו בסוף שנות ה-20 גם את נתניה, הקרויה ע״ש הנדבן נתן שטראוס אליו נאלצו לפנות באין כסף ממקור אחר, כך שעצם שמה של נתניה מעיד על מקורותיה הפוליטיים הבלתי תקינים. סיפור מעניין שלא שייך לימין-שמאל ועדות: נתן שטראוס שבר את רגלו בעת ביקור בארץ ב-1912, ובעקבות זאת נאלץ לבטל את נסיעתו המתוכננת מאנגליה לניו יורק באוניית פאר ענקית שלא היתה כמוה: הטיטניק.
מחולון ועד באר שבע
חולון נוסדה מאיחוד של חמש שכונות שאת הראשונה שבהן ייסד שלמה גרין, סוחר יפואי שומר מסורת שמיד הקים ליד צריפו בית כנסת. בת-ים הוקמה ע״י גרעין של משפחות דתיות, מיוצאי תל אביב. את בני ברק ייסדה התנועה החרדית ״בית ונחלה״.
רעננה הוקמה ב-1912 ע״י יהודים אמריקניים. האדמות הראשונות של כפר סבא נרכשו גם הם ע״י הרב יחיאל פינס, ההוא שהציל את הישבן של אחרוני הביל״ויים. ראשוני המתיישבים בכפר סבא ב-1903 היו דתיים וחילוניים ללא שייכות פוליטית, לפחות לא במה שקשור להתיישבות.
באר שבע המודרנית היתה יוזמה של השלטון העותמני בתחילת המאה ה-20. תושביה הראשונים היו בדווים, ככל הנראה לא אשכנזים ולא סוציאליסטים.
את נס ציונה ייסד בתקופת העליה הראשונה חסיד חב״ד ראובן לרר, איש ״חובבי ציון״, כי הגרמני שמכר לו את האדמה הבטיח לו שזה ליד ירושלים. בית שמש היתה בתחילת דרכה מעברה, בה התגוררו עולים רבים מעדות המזרח, פלוס כמה רומנים ובולגרים. כנ״ל קרית גת, מעברה שהפכה לעיר אותה הקימו יוצאי מרוקו, ובה נולדה ב-1965 למשפחה קשת יום, ילדה בלתי סוציאליסטית בעליל בשם מרים סיבוני.
לרגב יש קייס
אוקיי, אז ערים לא. אבל מה עם כוחות המגן שהקים השמאל? הפלמ״ח וההגנה ויגאל אלון ויפי הבלורית? הכל נכון והכל חשוב מאוד, אבל הכוח היהודי הראשון שלחם ושיחרר שטח בארץ ישראל מידי התורכים היתה פלוגה מהגדוד העברי 38, בפיקודו של - ניחוש? - זאב ז׳בוטינסקי. אוי ואבוי מלהזכיר דבר כזה בשיעור היסטוריה בולשביקית. אגב, ז׳בוטינסקי גם הוציא לאור בזמנו ספר המסביר איך להגות נכון את העברית, בהיגוי הספרדי.
ושוב נדגיש - השמאל עשה הרבה, הרבה מאוד. בהחלט ראוי לספר על זה, לשיר ולהלל. כל הכבוד. אבל ברגע שהשתלט על עמדות הכוח הוא מחק את האחרים, יצר נרטיב היסטורי מוטה פוליטית, אמת לעוסה ואג׳נדאית. וכבר אמרו שחצי אמת גרועה משקר.
אז למירי רגב יש קייס ועוד איך. לאו דווקא ספציפית בענין מאיר שלו, הוא סופר וכותב איך שבא לו, לא חייב הסברים לאף אחד. אבל אמת שבסיפורת, בחינוך, במדינה בכלל, נדחקו הצידה אלה שאינם אנשי שלומנו. יש שיאמרו שזו תוצאת הניכור והעוינות של הישוב הישן כלפי הסוציאליסטים החילוניים שהגיעו מרוסיה עם רעיונות שנראו מטורללים. אולי, אבל הרי זו גישת השמאל מאז שבקע מביצתו במהפכה הצרפתית: או שאתה איתנו, או שאתה נגדנו ואנחנו נילחם בך, נעלים אותך, נמרר לך את החיים. אין באמצע.
שמאל יקר, את מרים סיבוני, הילדה מקרית גת שהפכה לשרת התרבות והספורט של ישראל, הייתם צריכים לקבל במחיאות כפיים בעמידה. מירי רגב היתה ההזדמנות שלכם לעשות את הסוויץ׳, אבל הגבתם כרגיל בהתבדלות והתנשאות מטופשת, שמחתם להתקטנן על שטויות, טרנטינו וצ׳כוב. עדיין עם התחושה שאתם המדינה, שגנבו לכם אותה, תחושה שאתם מעבירים גם לדור הבא, ולכן מצביעי מרצ ועבודה בני 20 חושבים שיש להם דם כחול. אז הרי החדשות: לא רק שהמדינה לא שלכם - ישראל מעולם, בשום שלב, לא היתה מותג בלעדי שלכם. מדברים על כבוד לאחר? תתחילו מזה.