ההתחייבות של ממשלת ישראל כלפי הממשל הסיני לפיה הסינים לא יעבדו בשטחי יהודה ושומרון משקפת את המציאות לפיה היחידים שבאמת חיים בדו קיום עם הערבים הם המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון.
הבוקר אישרה הממשלה את ההסכם שמשמעותו הגעה מאסיבית של עובדים סינים לתחומי מדינת ישראל, מתוך מטרה להאיץ את קצב הבנייה ואולי אף להוזיל אותה.
יחד עם זאת, ממשלת הימין לכאורה משתפת פעולה עם החרם על שטחי יהודה ושומרון בכך שהיא מסכימה להתנייה הסינית לפיה העובדים הסינים לא יעבדו בתחומי יו"ש.
מדהימה בעיני העובדה שהשלטון הסיני ה"דמוקרטי" מטיף מוסר לדמוקרטיה הישראלית היחידה במזרח התיכון, אך יותר מדהימה בעיני היא העובדה שהשלטון הישראלי מיישר קו עם הדרישה הסינית ובכך הלכה למעשה מודה קבל עם ועולם שהוא מקבל על עצמו בהכנעה את הטפת המוסר.
בפועל המציאות ביהודה ושומרון מוכיחה כי היהודים מסתדרים מצויין עם שכניהם הערבים (עם רובם המכריע יש לומר ליתר דיוק), גם באזורי התעשייה המוצלחים ביו"ש וגם באתרי הבנייה הרבים שכולנו תפילה שעוד ילכו ויתרבו.
הרווחה הכלכלית של תושבי יו"ש הערבים עולה ברמתה על רוב האוכלוסיות הערביות במזרח התיכון, מצבם הכלכלי טוב מאי פעם וכדאי שעדת מטיפי המוסר בעולם תדע – שזה בזכות המתנחלים.
כעת רק נותר שממשלת ישראל תאפשר לנו יותר בנייה בתחומי יו"ש, אנחנו לא צריכים סינים, נסתדר עם שכננו הערבים.