נשיא המדינה ורעייתו השתתפו הערב (שני) בטקס הנועל את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית לוחמי הגטאות.
בטקס נכח לראשונה נשיא גרמניה לשעבר יואכים גאוק, שהגיע לישראל בהזמנת נשיא המדינה במיוחד כדי להשתתף בעצרת הזיכרון.
לפני תחילת הטקס סיירו יחד נשיא המדינה ונשיא גרמניה לשעבר במוזיאון בית לוחמי הגטאות, יחד עם מנכ"לית בית לוחמי הגטאות ד"ר ענת ליבנה וד"ר אריק כרמון - יו"ר הועד המנהל של בית לוחמי הגטאות.
הטקס עמד השנה בסימן "מדור לדרור - העברת האחריות לזיכרון מן הדור הראשון לדורות הבאים", הנשיא התייחס לנושא בנאומו והבהיר: "המסר שעולה מההתבטאויות הפוליטיות האחרונות הוא מטריד מאין כמוהו. ובכל מקום המסר הוא אותו מסר - איננו אחראים לשואה. איננו אחראים להשמדת העם היהודי, שאירעה בגבולנו".
הנשיא מתח ביקורת על המועמדת לנשיאות צרפת, מארין לה פן. "לפני כשבועיים, הכחישה מועמדת לנשיאות צרפת את אחריותה של צרפת לגירוש אזרחיה היהודים למחנות הריכוז וההשמדה הנאציים. חבר מפלגתה הכחיש לא רק את המעורבות הצרפתית בגירוש היהודים להשמדה, אלא את עצם ההשמדה ההמונית".
"בפולין, הדיון במעורבותה של האוכלוסייה המקומית ברדיפת היהודים ורציחתם הפך לנושא פוליטי מן המדרגה הראשונה. באוקראינה זעמו נבחרי ציבור על כי בנאומי בפני הרָאדָה, הפרלמנט האוקראיני, הזכרתי ש'רבים מהמסייעים לנאצים היו בני העם האוקראיני ובתוכם היו שפרעו וטבחו ביהודים ובמקרים רבים הסגירו אותם לגרמנים'. ובבריטניה, קבע חבר במפלגת הלייבור שגורש ממנה, כי 'היהודים הציונים שיתפו פעולה עם היטלר'", הוסיף ריבלין.
"נכון, אין אחריות שווה", הדגיש הנשיא ואמר, "איננו דורשים מאף אומה מלבד מהאומה הגרמנית, את האחריות על התכנון השטני וההוצאה לפועל של הפתרון הסופי. אבל אנו תובעים חשבון נפש לאומי ומוסרי מכל אלו שסייעו להוצאת תכנית ההשמדה מהכוח לפועל. ההתכחשות לאחריות לפשעים שנעשו בימי מלחמת העולם השנייה היא הכחשת שואה מסוג חדש, מסוכן והרסני הרבה יותר מזה שהכרנו עד כה".
עוד אמר הנשיא, "זוהי אינה הכחשה של עצם קיומה של השואה, אלא הכחשה של ההבחנה בין קורבן לבין פושע. זוהי הכחשה שמבקשת להפוך את אירופה כולה - על הנהגתה הלאומית ומוסדותיה המארגנים - לקורבנות. זוהי הכחשה שחותרת לבטל את האחריות הפוליטית והמוסרית שמוכרחה לעמוד בלב זיכרון השואה לדורי דורות. קורבנוּת, היא תעודת הפטור הגורפת והיעילה ביותר מאחריות".
בהמשך דבריו פנה הנשיא לנשיא גרמניה לשעבר היושב בקהל ואמר, "כפעיל זכויות אדם וכנשיא לשעבר, אתה מבין היטב עד כמה מסוכנת הכחשת השואה החדשה שאני מדבר בה. בנוכחותך כאן, כמו גם בהצהרותיה ובמעשיה של הממשלה הגרמנית, אתם ממחישים את עומק המחויבות הקולקטיבית שלכם לזיכרון השואה וללקחיה, את חשיבותה של הנשיאה באחריות למרות כובד משאה, את משמעותה של אחריות כמחויבות והתמדה בטיפול בנגע האנטישמיות שגם היום, עוד מבעבע באדמתה של גרמניה".
בסיום דבריו ציין הנשיא שכשורדי השואה, בני משפחות הנרצחים, אומה שנושאת בזיכרונה הקולקטיבי רדיפות דתיות ופוליטיות וכמדינה ריבונית - מוטלת עלינו החובה לתבוע מאומות ומדינות אחרות לא להתחמק מאחריות.
"זוהי מחויבותנו לדם אחינו ואחיותינו הזועק אלינו מן האדמה, זוהי מחויבותנו לדורות הבאים. עלינו להילחם מלחמת חורמה בגל העדכני והמסוכן של הכחשת השואה. עלינו להתנגד להתנערות מאחריות לאומית בשמה של קרבנות כביכול. כחברה וכמדינה, עלינו להתנגד לבריתות לא קדושות עם גורמי ימין לאומני קיצוני. הגם שבטווח קצר אפשר לטעות ולחשוב שיש לנו אינטרסים משותפים, הרי שיש לשוב ולהזכיר שלא היה ולא יהיה לנו דבר משותף עם אנטישמיים, בכל לבוש שהוא. מצוות זיכרון השואה מחייבת אותנו כחברה וכמדינה, יחד עם מדינות ואומות נוספות, לעמוד איתן. לא לאפשר הכחשה באמצעות טשטוש ההבחנה שבין קורבן לפושע, לעמוד על החובה שבנשיאת האחריות ההיסטורית על כל משמעויותיה החינוכיות והלאומיות אל מול העבר ולטובת העתיד", אמר הנשיא.
בסיום דבריו הזמין ריבלין את נשיא גרמניה לשעבר גאוק לשאת דברים. גאוק הודה לנשיא על הזמנתו להשתתף לראשונה באירוע המרגש ואמר: "לפניכם ניצב אדם, אדם גרמני, המתרגש ממה שהוא רואה היום. היום, ביום הזיכרון לשואה, ברצוני לכבד את אלו שנודו, שהושפלו, שנרדפו על ידי גרמניה אחרת - בשל היותם יהודים. לנצח אחשוב על מעשים לא אנושיים אלו בתחושת אימה מצמיתה ועצב עמוק".
הנשיא לשעבר הוסיף ואמר: "כנשיא, הקפדתי לשוב ולזכור את האירועים הנוראים והרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי גרמנים. נפגשתי עם ניצולים, האזנתי להם ובכיתי עימם. לעולם לא אשכח את סיפוריהם, ומעל הכל, לעולם לא אשכח את נכונותם להושיט יד לגרמנים של ימינו, בידידות".
"בצעירותי אני ומיליוני גרמנים אחרים התחלנו לקרוא ולהבין מה הגרמנים שקדמו לנו עוללו. הייתה תקופה שהתביישתי להיות גרמני. לא יכולתי לאהוב את ארצי. אפילו שנאתי אותה. בני דורי הביטו בהוריהם בתחושת גועל; הללו התנערו מכל אשמה, הם לכאורה לא ידעו דבר. רובם הגדול שמרו על שתיקה זו במהלך שנות ה-50 וה-60 וסירבו לקבל אחריות על מה שאירע".
הנשיא לשעבר גאוק הדגיש את חשיבות חינוך העם הגרמני אודות ההיסטוריה של השואה למען העתיד, ואמר, "ייתכן שהייתי נשיא גרמניה האחרון שנולד לפני המלחמה ובמהלך השואה. עבורי, באופן אישי, זו עובדה משמעותית. אך עבור מודעותו ההסיטורית של העם הגרמני ותחושת האחריות שלו, שנת הלידה חסרת משמעות. אמרתי זאת פעמים רבות בעבר. גם זהותם של הדורות הבאים של הגרמנים תהיה מוכתמת על ידי אושוויץ. הקשר המיוחד והמתמשך בין עמינו ותחושת השותפות של גרמניה עם מדינת ישראל הדמוקרטית יישארו חלק מזהותם".