לאחר נתק שנמשך חמישים וארבע שנים נפגשו אתמול מנהיגי המדינות השכנות צפון קוריאה ויפן. צפון קוריאה אירחה את הפסגה, וקים ז'ונג איל, מנהיגה, אמר לאורחו: "אני שמח שהחלטת לקיים ביקור זה ולשים קץ ליחסים הקרירים בין המדינות. יחסים אלו ייוותרו שריד של המאה ה-20".
המכשול העיקרי שעמד עד כה בדרכן של שתי המדינות היה נושא חטיפתם של אחד עשר יפנים בידי סוכנים צפון קוריאנים בשנות ה 70.
במפגש הפסגה הודה ז'ונג איל לראשונה בחטיפה ואמר כי ארבעה מן החטופים עודם חיים, והם חופשיים לשוב לארצם. עוד אמר איל: "זהו צעד שיש להביע חרטה עליו. צעד שלא יחזור לעולם. האחראים לחטיפה ייענשו".
מנגד תתבע צפון קוריאה מיפן פיצויים על הכיבוש הברוטלי של חצי האי בידי הכוחות היפנים בין
1910 ל 1945, ואולי גם תדרוש התנצלות רשמית.
כלי התקשורת ביפן ציינו באחרונה כי טוקיו תסכים ככל הנראה לשלם לצפון קוריאה סכום של 13 מיליארד דולרים, כלומר סכום השווה על פי שערי החליפין של היום ל 500 מיליון הדולרים שכבר שילמה יפן לדרום-קוריאה ב-1965, במסגרת נרמול הקשרים ההדדיים אתה.
יצוין כי בפגישה קיבלו עליהם שני הצדדים סיכונים ברורים למדי. בשביל קואיזומי, שלא נחל הצלחה במדיניות הפנים במשך 17 החודשים שלו בשלטון, נראה מסעו לצפון קוריאה כהימור משמעותי במדיניות החוץ, העלול לחזק או לערער את מעמדו בראשות הממשלה. בשביל קים ז'ונג-איל, מנהיגה של צפון קוריאה, נורמליזציה עם יפן לאחר נתק דיפלומטי של 54 שנים, היא עניין חיוני. קים זקוק נואשות להון זר, ועל פי הסימנים, הוא גם מעוניין לשפר את יחסי ארצו עם ארה"ב. בשל האינטרס המשותף לשני הצדדים רבים מעריכים שהפסגה תוכתר בהצלחה דיפלומטית.
המכשול העיקרי שעמד עד כה בדרכן של שתי המדינות היה נושא חטיפתם של אחד עשר יפנים בידי סוכנים צפון קוריאנים בשנות ה 70.
במפגש הפסגה הודה ז'ונג איל לראשונה בחטיפה ואמר כי ארבעה מן החטופים עודם חיים, והם חופשיים לשוב לארצם. עוד אמר איל: "זהו צעד שיש להביע חרטה עליו. צעד שלא יחזור לעולם. האחראים לחטיפה ייענשו".
מנגד תתבע צפון קוריאה מיפן פיצויים על הכיבוש הברוטלי של חצי האי בידי הכוחות היפנים בין
1910 ל 1945, ואולי גם תדרוש התנצלות רשמית.
כלי התקשורת ביפן ציינו באחרונה כי טוקיו תסכים ככל הנראה לשלם לצפון קוריאה סכום של 13 מיליארד דולרים, כלומר סכום השווה על פי שערי החליפין של היום ל 500 מיליון הדולרים שכבר שילמה יפן לדרום-קוריאה ב-1965, במסגרת נרמול הקשרים ההדדיים אתה.
יצוין כי בפגישה קיבלו עליהם שני הצדדים סיכונים ברורים למדי. בשביל קואיזומי, שלא נחל הצלחה במדיניות הפנים במשך 17 החודשים שלו בשלטון, נראה מסעו לצפון קוריאה כהימור משמעותי במדיניות החוץ, העלול לחזק או לערער את מעמדו בראשות הממשלה. בשביל קים ז'ונג-איל, מנהיגה של צפון קוריאה, נורמליזציה עם יפן לאחר נתק דיפלומטי של 54 שנים, היא עניין חיוני. קים זקוק נואשות להון זר, ועל פי הסימנים, הוא גם מעוניין לשפר את יחסי ארצו עם ארה"ב. בשל האינטרס המשותף לשני הצדדים רבים מעריכים שהפסגה תוכתר בהצלחה דיפלומטית.