ספר תורה שנכתב על ידי משפחת צדיק לפני 175 מחביא מאחורי הצלתו סיפור חובק עולם.
מארי צדיק נולדה בקמפן שבפרוסיה לפני כמאתיים שנה, והייתה אשת עסקים מצליחה ואדוקה. היא עשתה מעשי חסד רבים וכמו כן אימצה שמונה נערות עניות ונתנה להן נדוניה מכובדת שאפשרה להן להינשא לבעל ראוי.
מארי ובעלה אברהם רצו שלמשפחה יהיה ספר תורה משלהם והביאו סופר סת"ם צעיר לביתם, שם חי וכתב את ספר התורה במשך כשנתיים.
ספר התורה עבר מפרוסיה לשלזיה בסוף מלחמת העולם הראשונה, כאשר הבן סימון אליו עבר ספר התורה נפטר. אשתו שרלוט, שהייתה גם היא אשת חסד גדולה, ואף זכתה להכרה והוקרה רבים מאשתו של הקיסר ומהצלב האדום השווייצרי היגרה לפרוסיה, וכמובן לקחה את ספר התורה איתה.
לפני ליל הבדולח, ספר התורה, שהיה כבר כמעט בן מאה שנה נלקח לתיקון. הסופר החזיר את הספר למשפחה שלא הספיקה להחזיר אותו לבית הכנסת, ובכך הצילה אותו. כל ספרי התורה שהיו בבית הכנסת סטורצ' בברסלאו נשרפו בלילה כואב זה.
ליאו צדיק אצלו היה הספר, נספה בהמשך במחנה ריכוז, אך הבת מרגרוט ובעלה זלנר, שהיה רופא, נשלחו לסין כדי להקים שם מרפאות על ידי הצלב האדום השווייצרי. הם לקחו את ספר התורה אתם לאורך כל אירופה עד הונג קונג, שם שהו כל המלחמה, בסיום המלחמה הם הגרו לארה"ב ולקחו אתם את ספר התורה.
עם השנים אותיות רבות בספר דהו והתקלפו ולכן החליטו במשפחה לתקן את הספר כדי שאפשר יהיה לקרוא בו, ומצאה בארץ את מרכז הסת"ם קשרי תפילין כמקום המתאים לכך.
כדי לשמר עד כמה שניתן את הספר המקורי, הוחלט לנסות לתקן גם יריעות הספר שניצל אף על פי שבמבקרים דומים היריעות מוחלפות.