לימים המרגשים שאנו מצויים בתוכם, בין יום השואה והגבורה ליום העצמאות, אנו קוראים בחמ"ד "עשרת ימי התשועה".
ימי ההוד שהתחדשו בדורנו, המצביעים על המעבר בין שואה לתקומה, בין מוות לחיים, בין גלות לגאולה. שיבת עם ישראל לארצו החזירה לנו את המבט הכלל-ישראלי, חיזקה את הערבות ההדדית ואת האחריות שיש לנו על האומה כולה.
הדמויות השנתיות שהחמ"ד הולך לאורן השנה הן הרב והרבנית גורן. הרב גורן, שהבין את גודל השעה, העמיד בפני בן גוריון את האתגר של חשיבה כלל-ישראלית - הקמת הרבנות הצבאית. צבא ההגנה לישראל הוא צבא יהודי, ובכל צה"ל ישמרו שבת, המטבחים יהיו כשרים וחגי ישראל יצוינו במסע התעוררות בעשרת ימי תשובה, פסח יישמר כהלכתו ועוד.
ראייה רחבה זו, שיש בה אחריות כלל-ישראלית וערבות של כולנו למניעת חילול שבת, היא זו שבגינה דוחים השנה את אירועי יום השואה והגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מיום ראשון ליום שני. כנסת ישראל, בהוראת הרבנות הראשית, השכילה להבין שנכון לדחות ימים אלו ובלבד שלא יהיה חילול שבת חלילה.
ומכאן לדיון על העברת חגיגות ל"ג בעומר ליום ראשון בלילה. הבקשה לדחות את מועד הדלקת המדורות, כדי למנוע חילול שבת של אחינו בני ישראל, נראית פשוטה ומחייבת. תחושת הערבות והאחריות לפרהסיה של מדינת ישראל מחייבות לדחות את הדלקת מדורות ל"ג בעומר ממוצאי שבת קודש ליום ראשון בלילה. ולמי שמרגיש חובה לא לוותר על מנהג עם ישראל להדליק מדורה ביום ההילולה דווקא, ידליק מדורה ביום ראשון בערב לפני השקיעה, והמדורה תדלק עד אחרי צאת הכוכבים, וזאת כדי לצאת ידי חובה במועד ההדלקה של כל בית ישראל.
ואולי החשוב מכול - המהות של ימי הספירה היא תיקון המידות. נתפלל שנהיה מכבדים זה את זה ואוהבים זה את זה.
אברהם ליפשיץ
ראש מינהל החמ"ד