ראש השנה, יום הדין הנורא, קרוי בלשון התורה "יום תרועה" על שם מצוות היום: תקיעה בשופר.
רבותינו הפליגו בשבח מעלת תקיעת השופר, גדולי החסידות וחכמי הקבלה העמיקו בסודות המצווה ובסגולותיה של המצווה כדי להיכתב לחיים טובים ביום שבו מלאכים ייחפזון וחיל ורעדה יאחזון.
ולמרות הכול, אם ראש השנה חל בשבת חז"ל תיקנו שלא לתקוע בשופר, גזירה שמא יהיו יהודים שיחללו בטעות את השבת על ידי טלטול השופר ברשות הרבים.
מדינת ישראל כולה מרכינה ראש בד' באייר ומתייחדת עם זכר בניה שנפלו במלחמות ישראל. למחרת המדינה חוגגת את עצמאותה. המדינה, שמורכבת מציבור שברובו לצערנו עדיין לא שומר שבת ברמה האישית, דואגת שלא ייגרמו חילולי שבת, ומשום כך אם ימים אלה חלים בסמיכות לשבת, המדינה מקדימה או מאחרת את ציון האירועים.
כואב ואולי אף מרתיח לראות ציבור שהיה אמור לדאוג לקדושת השבת יותר מכל ציבור אחר, פוגע בקדושת השבת וגורם לחילול שבת מערכתי. כל בר דעת מבין שלצורך אבטחת ההדלקה במירון, אירוע שבו משתתפים מאות אלפי אנשים, המשטרה צריכה להיערך שעות רבות קודם ההדלקה תוך חילול שבת וחברות התחבורה צריכות לשנע את האוטובוסים בשבת עצמה.
אך לכל קושיה יש כידוע תירוץ, ושערי תירוצים לא ננעלו. אל דאגה, ההדלקה במירון תיעשה על טהרת הקודש, חסידים ואנשי מעשה יקדימו לשכור צימר באזור הצפון חודשים מראש ויחזו בהדלקה ללא סרך חילול היום השביעי. את נפשם החסידים הצילו.
אנו רגילים לומר לא מעט דברי ביקורת על המדינה ועל קברניטיה. ימים ספורים לפני יום העצמאות אנו רואים שגם אנשים תורניים צריכים לפעמים ללמוד מהמדינה. אם לא לומדים מחז"ל, אז לפחות מהמדינה. לפעמים היא עושה גם דברים חיוביים.
משמח לראות שהרבנות הראשית הכריעה לדחות את הדלקת המדורות ביממה וביקשה לדחות ביום את החופשה בבתי הספר. עצוב לראות שהחילונים במקרה הזה ממושמעים יותר מציבור אחר. משמח לראות שמשרד החינוך נענה לאתגר, דחה את החופשה ודואג שתלמידיו יפנימו את הערכים החשובים לעם ישראל.
שבת היא מלזעוק ותשובה קרובה לבוא.
הרב עמיטל בראלי
מנכ"ל פורום 'חותם'