ההתמודדות עם השכול כולל עבור לא מעט ממשפחות חללי הטרור גם התמודדות בזירת המשפט. בזירה הזו מוצאות את עצמן המשפחות ששכלו את היקר להן ניצבות לא פעם לבדן מול המערכת המשפטית לעיתים בדרישה להכיר בהן כנפגעות טרור, לפעמים להכביד את עונשם של הפגעים ולעיתים כדי לקבל את הזכויות שיקלו עליהן במעט את ההתמודדות.
על מנת לסייע למשפחות הללו הקימה באחרונה עמותת 'חוננו' מחלקה מיוחדת שתכליתה ליווי נפגעי פעולות איבה. בראיון לערוץ 7 מספר עו"ד מנשה יאדו, העומד בראש המחלקה האזרחית של הארגון, על כמה מהתיקים בהם טיפלו אנשיה.
עו"ד יאדו מספר כי מזה שנתיים פעילה המחלקה האזרחית בעמותת 'חוננו' ובמסגרת זו סייעה לנפגעי פעולות האיבה במגוון דרכים, ובאחרונה החלט לייחד למשימה זו משאבים רבים ולמסד את הטיפול במקרים השונים. לא עוד טיפול אקראי אלא טיפול מערכתי מאורגן.
במסגרת זו מסייעת המחלקה לנפגעי הטרור לזכות ולשמור על זכויותיהם הסוציאליות בביטוח לאומי בקרנות פנסיה וכיוצא באלה, אך גם פועלים אנשיה לגביית הקנסות שהושתו על ידי בית המשפט על מחבלים ובערכאה הפלילית לתבוע פיצויים ממחבלים לנפגעי הטרור.
בהקשר זה מסביר עו"ד יאדו כי בעוד הערכאה הפלילית אינה משיתה חובת פיצוי על המחבל מבצע הפיגוע, אלא מסתפקת בקנס של 5,000 או 10,000 שקלים, "קנס שאינו משקף את היקף הנזק אלא מהווה חלק מהעונש, והקנסות הם נמוכים בכל תחום ולא רק בתחום פעולות האיבה", הרי שכדי לתבוע פיצוי מהמחבל המפגע יש לפתוח בהליך של תביעה אזרחית.
עד כה, מסביר יאדו נפגעי טרור לא תבעו תביעות אזרחיות ממחבלים והדבר השתנה רק לאחר פתיחת המחלקה בראשה הוא עומד.
הציבור צריך לדעת שאנחנו כאן כדי לעזור למי שנפגע מיידוי אבן וכל פיגוע אחר, גם באפיק הסוציאלי וגם באפיק של הליווי מול הגורמים השונים
בדבריו הוא מציין כי נושא זכויות הביטוח הלאומי והקרנות השונות הוא נושא שבו ארגונו אינו ייחודי בו וכל נפגע יכול לפנות לעורך דין ולמצוא מענה תמורת תשלום כזה או אחר. לעומת זאת בסוגיית המשפט האזרחי אנשי העמותה ייחודיים שכן עורכי דין אינם ששים לתבוע מחבלים שחלקם יושבים בכלא, והמשמעות הכלכלית של תביעה כזו עבורם אינה ברורה.
על כל זאת הוא מוסיף ואומר כי "הנושא המיוחד הוא ליווי נפגעי פעולות איבה מול רשויות האכיפה, מול המשטרה, ליווי בהגשת התלונה, מעקב אחרי התלונה, ווידוא שהחקירה מתבצעת עם מוטיבציה, וידוא שאכן התיק עובר לפרקליטות וכד'. על כך נשאל יאדו כיצד ניתן לוודא שאכן חקירה מתבצעת מתוך מוטיבציה להגיע לחקר האמת, כאשר היא מתבצעת בחדרים סגורים. הוא משיב ואומר כי אמנם "העבודה שלנו מוגבלת, אבל זה שיש מגבלות לא אומר שאין אפקטיביות בעבודה.
"לדוגמא, אנחנו מוציאים מכתב לתחנה ומדווחים להם שיש סרט במקום כזה או אחר, אם יתברר שהיו ראיות שלא נבדקו ולא נחקרו הם יצטרכו להסביר. אם יסגרו תיק יצטרכו להסביר למה קיבלו החלטה כזו וכו'. אפשר לדרבן את המשטרה ולשדר שיש גורם עם מוטיבציה למיצוי הדין ויש לנו ניסיון ואנחנו יודעים שהדברים הללו מועילים".
"התחושה היום היא שיש נתק בין נפגעי העבירה לבין גורמי האכיפה. כל אחד פועל לבד. נפגעי העבירה לא יודעים איפה התיקים עומדים. אין להם תקשורת עם גורמי הביקורת. זו מערכת שצריך להקים אותה", הוא אומר ומוסיף כי בעיה מרכזית היא העובדה ש"האנשים עצמם לא פונים. רפיון הידיים קיים גם אצל מערכות החקירה, גם אצל השופטים בצורה שעוברת את גבול הטעם הטוב, אבל גם בקרב הציבור.
"הציבור צריך לדעת שאנחנו כאן כדי לעזור למי שנפגע מיידוי אבן וכל פיגוע אחר, גם באפיק הסוציאלי וגם באפיק של הליווי מול הגורמים השונים. אנחנו רוצים לשדר מסר שאנחנו בעניינים ומצפים לעבודה וטיפול. אנחנו מאמינים שאם נעבוד בצורה עקבית נוכל לצמצם את תופעות יידוי האבנים, תופעות שגדלות והולכות. יש היום אינתיפאדה סמויה בהרבה זירות", הוא קובע ומבהיר כי לו תהיה אכיפה ראויה והמחיר שאותו ישלמו זורקי האבנים ומבצעי הפיגועים יהיה גבוה ומשמעותי התופעה תצטמצם באופן משמעותי.
"יש אינדיקציות לכך שאין אכיפה מספקת כשזורקי האבנים מעלים סרטונים איך הם מיידים אבנים, לא חוששים ולכן לא רעולי פנים. הם לא חוששים מאכיפה. זה מצב שהוא קרוב להפקרות וצריך לטפל בזה", אומר עו"ד יאדו ומוסיף: "כשרשויות האכיפה אוכפות בציבור היהודי באופן הרמטי גם ביטויי
כתב האישום הוגש מבלי שהיה זכר לניסיון של המחבלת לתקוף את הילדות. נכנסנו לדיונים, דרשנו את תיקון כתב האישום, דרשנו הכנסת עדים נוספים והבקשה התקבלה.מחאה הן חייבות לקחת את השרביט ביד השנייה ולומר שהן יגנו עלינו וירתיעו".
בהקשר זה מזכיר יאדו את האירוע שהתרחש אתמול ליד שילה: "קיבלנו עדות מצלם שהגיע לשטח רבע שעה אחרי קריאה ועדיין יידו שם אבנים, כלומר דקות ארוכות יהודים נפגעים בדרכים, פגיעות גוף ורכוש, היו שם גם ילדים קטנים, ואין אכיפה. מעלים את זה ליוטיוב כאילו יש כאן הפקרות. אז אנחנו סבורים שאין לקחת את החוק לידיים אבל מערכות אכיפת החוק צריכות לעבוד ביתר שאת ביתר אמונה וביתר רצינות. אנחנו רוצים לשמש מוקד עבוד הציבור שיידע שיש לו כתובת שתפנה לגורמי אכיפת החוק ולהגביר את ההרתעה החוקית ביהודה ושומרון.
בהמשך הדברים התבקש עו"ד יאדו לציין מספר מקרים שבהם גילתה משפחה נפגעת טרור את הצורך במעורבותה על מנת למצות את הדין עם מחבלים מפגעים וראשונת הדוגמאות שהוא מציג היא רצח אברהם חסנו הי"ד בהר חברון.
"הרוצח היה במעצר הגנתי ברש"פ ואחר כך נלכד בידי כוחות הביטחון ואחרי זמן מה המשפחה שמעה שהוא הולך להיות מואשם בהריגה. הם פנו לעורך דין שמקורב אליהם, תושב עתניאל, שפנה לפרקליטות הצבאית, קיים כמה ישיבות ובעקבותיהן תיקנו את כתב האישום מהריגה לרצח. הדברים הללו מאוד משמעותיים".
דוגמא נוספת היא סיפורה של מחבלת פלשתינאית שניסתה לרצוח בסכין חיילים בחברון. החיילים הצליחו לחמוק ממנה, ואולם היא נמלטה המקום והגיעה לפארק בו שהתה קבוצת ילדות בנות 12. היא ניסתה לפגוע גם בהן עד שאחת הילדות גילתה תושייה והבריחה את חברותיה מהמקום.
"כתב האישום הוגש מבלי שהיה זכר לניסיון של המחבלת לתקוף את הילדות. נכנסנו לדיונים, דרשנו את תיקון כתב האישום, דרשנו הכנסת עדים נוספים והבקשה התקבלה. מדובר בתהליך ארוך אבל כזה שבסופו מתברר שכאשר אתה בפנים ואתה יוזם אתה גם משפיע על התהליכים".
עו"ד יאדו מציין ומעיר בדבריו כי חיזוק לעבודת המחלקה שלו הוא ואנשיו מקבלים גם מפי אנשי המשטרה עצמם. "שוטרים אומרים לנו 'איפה הייתם עד היום'. 'אנחנו צריכים אתכם', 'אף אחד לא דואג לנפגעי העבירה'. גם בפרקליטות מבינים שאנחנו יכולים לגשר בין גורמי האכיפה לנפגעים וזה יכול להיות לטובת כל הצדדים".
על שאלה אחת לא יכול עו"ד יאדו להשיב תשובה מלאה ובטוחה – השאלה המתבקשת מדוע המערכת עצמה אינה מבצעת את הפעולות ההכרחיות שהוא ואנשיו מבצעים לטובת נפגעי הטרור ולמען מיצוי הדין עם המחבלים.
"אנחנו עדיין לא מבינים את כל הנסיבות לכך שהדברים לא קורים כפי שצריך. אני חושב שישנה תרדמת ושירוך רגליים על הציבור ועל גורמי האכיפה. אנחנו לא רואים שחוקרים באותה אינטנסיביות שחוקרים את היהודים. יש תרדמת ואדישות ורפיון ידיים. את זה צריך לעורר, לעורר את השטח ואת הציבור לפנות, לעורר את המשטרה וגורמי אכיפת החוק לפעול באינטנסיביות כי הצד השני לא נרדם. כשאנחנו נרדמים הם יותר רועשים".