שר התיירות, יריב לוין, אומר לערוץ 7 בראיון חג כי המעבר החד בין יום הזיכרון ליום העצמאות מתבקש. "אני חושב שהמעבר הזה הוא מעבר קשה אך גם צריך לומר את האמת, שלמרות שזה מעבר לא טבעי, ואולי דווקא משום כך, יש בו איזו שהיא עוצמה יוצאת דופן".
מוסיף השר ומדגיש: "בכלל אני חושב שהחיבור בין שני הימים האלה מדגיש באופן הברור ביותר את העובדה שהחיים שלנו כאן והעצמאות שאנחנו זכינו לה ומקיימים אותה, הם תולדה ישירה של ההקרבה של אותם חללים ובהיבט הזה לפחות אני חושב שהקישור הזה הוא במקומו".
לדבריו עצמאותה של המדינה מעולם לא הייתה דבר מובן מאליו. "הדבר החשוב ביותר בעיניי הוא העובדה שזה לא מובן מאליו. אני חושב שקיומה של מדינת ישראל הוא באמת נס גדול, באמת זכות גדולה. העובדה שזכינו לחיות במדינה עצמאית לאחר כל כך הרבה שנים, אסור שנראה את הדברים האלה כמשהו מובן מאליו, כמשהו ברור. ואני חושב שהדבר הזה מטיל על כולנו מחויבות עמוקה גם כלפי הדורות שלפנינו וגם כלפי החיים היום, וודאי כלפי הדורות הבאים".
"צריכים לעשות באמת מאמץ לפעול באחריות לשמור על הארץ לחזק את המדינה לשמור על עוצמתה, ולהבין שעצם קיומנו כאן הוא דבר שכנראה לעולם לא יתפס על ידי חלק משכנינו כמשהו שהוא מקובל ומובן, ולכן אנחנו נדרש לעמוד על המשמר ולקיים את העוצמה שתאפשר לנו לשמר את העצמאות הזאת לאורך דורות".
לוין סבור, בניגוד למבקרים הפוליטיים של הממשלה, כי בהחלט יש לנו במה להתגאות. "אני חושב שיש לנו הרבה סיבות להיות אופטימיים ביחס למדינה, ישראל הולכת ונבנית כמעצמה בהרבה מאוד מובנים. אני חושב שגם כוחם של צה"ל וכוחות הביטחון, גם היכולת הכלכלית של המדינה, גם העוצמה המדעית שלה החינוכית והתרבותית, כל הדברים האלה הולכים ונבנים ומתחזקים, גם מספר היהודים שחיים כאן הולך ועולה. מדינת ישראל כבר הפכה למעשה למקום שבו מרוכזים רוב יהודי העולם ואנחנו מתקדמים בהגשמת החזון הציוני שהרוב המוחלט של יהודי העולם יגורו כאן".
לטעמו, עתיד יחסינו עם שכנינו תלוי בנחישותנו. "אני חושב שבמידה רבה הדבר הזה תלוי בנו. אם אנחנו נעמוד איתן על זכויותינו ונאמר לכל אורך הדרך באופן ברור שאנחנו כאן כדי להישאר, אם אנחנו נשדר ביטחון בזכות שלנו לחיות כאן, בזכות שלנו על הארץ שלנו, וכמובן נמשיך ונחזק את מדינת ישראל בכל ההיבטים שדברנו עליהם קודם, אז אני חושב שהדבר הזה בסופו של דבר יביא לכך שלפחות חלק משכנינו יגיע להכרה שהם צריכים להשלים עם העובדה שאנחנו כאן, ואז אולי יהיה סיכוי להגיע לאילו שהם הסדרים שיאפשרו חיים משותפים כאלה ואחרים עם המדינות השכנות לנו".
עוד הוא מוסיף ואומר: "אסור בשום אופן לנהל את הדברים מתוך נקודת הנחה שעלינו לנסות לשאת חן בעיניהם ולרצות אותם, כי בדרך הזו אולי נגיע להפך. לצערי הרב, בהרבה מקרים כשאתה פועל בצורה הזאת, גם אם הכוונות הן טובות, אתה נחזה על ידי הצד השני כמישהו שפועל מתוך נקודה של חולשה. ובאזור שבו אנחנו נמצאים, ואני חושב שגם בכל מקום בעולם, חולשה היא לא דבר שיכול להבטיח שקט בדרך כלל. ההפך הוא הנכון".