ד"ר זיכרמן: המשוואה מתחילה להשתנות

האם חל שינוי ביחסו המסתייג של הציבור החרדי כלפי יום הזיכרון ויום העצמאות?

נעמה בן-חיים , ח' באייר תשע"ז

ד"ר זיכרמן: המשוואה מתחילה להשתנות-ערוץ 7
ד"ר חיים זיכרמן
צילום: אריק סולטן

שני סטרטאפים מוצלחים צמחו בעולם היהודי בעשרות השנים האחרונות: מדינת ישראל ועולם התורה. מדינת ישראל הצליחה מעל למשוער בכל היבט: כלכלית, חברתית וביטחונית, והפכה להיות מודל וסמל לעמים רבים.

אף עולם התורה, שספג מכה אנושה בשואה הנוראה, הצליח לשקם עצמו באופן חסר תקדים. יותר ממאה אלף גברים במדינת ישראל מצהירים ש"תורתם אומנותם". הציבור החרדי מונה כיום כמיליון איש ואישה, שמשמרים באדיקות את מסורת בית אבא.

במובנים רבים התקיים לאורך שנות קיומה של המדינה משחק סכום אפס בין שני המפעלים המצליחים. ראשי המדינה התכחשו ליהדות החרדית וראו בה קוריוז חולף. בשל כך אף הסכימו לתת לה הנחות כדוגמת דחיית השירות הצבאי ללומדים. מצד שני, החרדים נבנו על שלילת המדינה ומוסדותיה, תוך התכחשות למפעל הציוני וביטול חשיבותו. בין שני האתוסים שוררת יריבות הדורשת הכרעה, ועל אחד מהמפעלים לפנות את הדרך לטובת האחר.

בעשור האחרון החברה החרדית משתנה ללא הכר. עוד ועוד חרדים נכנסים תחת האלונקה ונושאים בנטל הכלכלי והביטחוני. לראשונה זה כמה עשורים, מספר הגברים העובדים חצה את 50 האחוזים. על כל חרדי לומד, ישנו חרדי עובד.

האם שינוי זה מבשר על ריפוי הפצע בין שני המפעלים? האם החברה החרדית מסוגלת להשתלב בישראליות, והאם החברה הישראלית מסוגלת לקבל את החרדים לחיקה, מבלי לדרוש את השלת אורח חייהם כתנאי לכך?

אתגר מרכזי נוסף טמון במערכת היחסים בין חברת הלומדים המסורתית לחברת העובדים ההולכת ומתפתחת. האם חיבור לישראליות מחייב ניתוק מהחרדיות, או שמשחק סכום אפס מפנה את מקומו למשחק שסכומו חיובי?

התשובות לשתי השאלות הללו יעצבו את מערכת היחסים בדור הבא. לכל אחד מאיתנו יש בכך חלק.

ד"ר חיים זיכרמן

מנהל אקדמי של הקמפוסים החרדיים בקריה האקדמית אונו