רועי לחמנוביץ'
רועי לחמנוביץ'צילום: אוסף פרטי

ראשית, חשוב להניח הנחת יסוד לכל דיון בציבור החרדי בעשר השנים האחרונות: אי אפשר לקבוע אמיתות ואמירות שבהן מתייחסים לציבור החרדי ככלל. התהליכים שעובר הציבור החרדי, בעיקר בתחומי השירות הצבאי, ההשכלה הגבוהה והתעסוקה, הפכו את מדורת השבט החרדי למדורות-מדורות.

עוד עיקרון שחשוב לדעת ביחס לציבור החרדי: התנהגויות בשטח יש בכוחן להצביע על עמדות ולעתים על שינוי בעמדות, בעוד אם תשאל שאלה ברמה הרשמית - עם ממד הפרהסיה תתקבל התשובה המחמירה.

היסטורית מקובל היה שהחרדיות הספרדית מזדהה עם מדינת ישראל והסממנים שלה, כדוגמת יום הזיכרון ויום העצמאות, יותר מאשר החרדיות האשכנזית. גם הביטוי לזה היה ידוע: נציגי ש"ס כיהנו מאז ומעולם בתפקידי שרים בממשלות ישראל, בעוד נציגי יהדות התורה כיהנו בתפקידי סגן שר במעמד שר.

בשנים האחרונות המצב השתנה. אציין שני אירועים משמעותיים: העיתון החרדי הנפוץ ביותר 'משפחה' בחר לציין בשערו חללי צה"ל. אירוע נוסף שהתרחש השנה בפעם השנייה ועדיין גרר שיח משמעותי: לאחר שבית המשפט הכריח את סגן השר הרב יעקב ליצמן להפוך לשר, הוא הופיע בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כנציג ממשלת ישראל, נטל זר משתי חיילות ועיצב מחדש את דקת הדומייה ל"דקת פרק תהילים". חסיד גור מניח זר מטעם ממשלת ישראל. זה לא היה קורה אם לא היה ברור לו שהסביבה השולחת שלו השתנתה.

החרדיות החלה לדבר מעט ישראליות. השינוי הזה משפיע גם על היחס ליום הזיכרון וליום העצמאות. התקשורת הבינה שאין טעם לחפש את החרדי שעושה מנגל בליל יום הזיכרון, כי גם לעורכים התל-אביבים בכלי התקשורת ברור שאלו השוליים. ככל שתהליך ההתערות של החרדים בעולמות השונים ילך ויתעצם, כך ילך וישתפר יחסם למרכיבי הדת האזרחית בישראל ובכלל זה יום העצמאות. אם אסכם: ראשית צמיחת. עדיין לא גאולתנו. אבל אל לנו כי נלין, כי גם בציונות הדתית יש רבים שמזדהים עם הגדרה זו. החרדיות בתנועה מתמדת.

רועי לחמנוביץ'

יועץ אסטרטגי, מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן