נבואתו של הרבי מאמשינוב

בעיצומה של השואה חזה הרבי כי השיבה לארץ ישראל תהיה הנחמה. כדאי שגם יהדות התפוצות של היום תפנים את המסר, בטרם יהיה מאוחר. דעה

רחל סילבצקי , ח' באייר תשע"ז

נבואתו של הרבי מאמשינוב-ערוץ 7
יהדות הגולה יודעת לקרוא את כתובות הנאצה על הקיר. אנטישמיות בברזיל
צילום: רויטרס

זה קרה לפני עשרות שנים. הוא עמד ליד החלון הגדול בסלון שלנו וצפה על העיר ירושלים בבניינה, בביקורו הראשון בארץ ממקום מושבו בקנדה. דמעות זלגו מעיניו כשהוא ממלמל "עכשיו אני מבין, אני מבין".

ידענו שגיסי (היום ז"ל) עבר את תקופת השואה כבחור צעיר בעיר שנחאי בסין. משפחתו הצליחה להגיע לשם כשעוד היה אפשר לעזוב את אירופה, אבל היה כמעט בלתי אפשרי למצוא מקום שירשה ליהודי להיכנס. סין, לעומת זאת, נתנה מקלט לאלפי פליטים. כל ישיבת מיר הגיעה לשנחאי, ולאחר המלחמה התברר שהייתה הישיבה הליטאית היחידה ששרדה בשלמותה.

גיסי התקבל לישיבה, ותמיד סיפר איך זכה ללמוד במחיצתם של גדולי תורה אדירים. הוא גם סיפר בהומור על החיים במזרח הרחוק. אך באותו יום בביתי הוא הוסיף ממד חדש: "המלחמה נגמרה ובשנחאי לא ידעו דבר על מה שהתרחש באירופה. עד שיום אחד, מישהו פרץ לתוך בית כנסת שהיינו בו וצעק שמיליוני יהודים נטבחו באירופה בידי הנאצים.

"הלם שרר במקום. ואז, לתוך הדממה, עלה לבימה הרבי מאמשינוב ששהה בשנחאי במשך המלחמה, ובתוך השקט המתוח אמר בדמע שלוש מילים בלבד: 'וכיפר אדמתו עמו'. הרבי התיישב, ואז התחיל הבכי.

"לא הבנו", המשיך גיסי, "למה הרבי לא אמר את תחילת הפסוק, 'כי דם עבדיו ייקום ונקם ישיב לצריו', זה מה שרצינו לשמוע. לא הבנו שזו הייתה נחמה אחרת, נחמה שתבוא מהשגשוג העתידי של ארץ ישראל. ועכשיו אני מבין, עכשיו אני מבין".

הרבי מאמשינוב חזה בשנת 1945 את קיום הפסוק מפרשת האזינו, את הקשר העמוק בין ימי השואה, הזיכרון והעצמאות העתידים להיקבע, עלה לישראל לאחר המלחמה ובנה את חצרו כאן.

יהודים טובים רבים בנו את ביתם בגולה, הקימו קהילות וישיבות לתפארת, ואולי אינם רואים שעננים שוב מעיבים על השמיים התכולים. ההתבוללות מכה בהם, ולמרות שהקהילות האורתודוקסיות המהוות מיעוט הולכות וגדלות, הקהילות שעזבו את התורה קטנות משנה לשנה, וכן הופכות פחות ציוניות. נראה שלהיות יהודי ציוני חילוני בגולה אינו ערובה לא ליהדות ולא לציונות.

בנוסף לכך, האנטישמיות גוברת באירופה ואף בארצות הברית. סטודנטים יהודים שוב מסתירים את זהותם בקמפוסים רבים. בשבוע שעבר בוטלה השתתפותה של המומחית העולמית לנשים באסלאם, פרופ' פיליס צ'סלר, בכנס מרכזי כשנודע שהיא "ציונית". הדוגמאות שמגיעות לעיתונות הן קצה הקרחון.

אך יהדות הגולה היום אינה זקוקה לשנחאי, ויודעת גם לקרוא את כתובות הנאצה על הקיר. הלוואי שיגיע עמנו לאדמתו עכשיו ויכופר.