הדיפלומטיה לא הצליחה לעצור אותם. תמונת מנהיגי צפון קוריאה
הדיפלומטיה לא הצליחה לעצור אותם. תמונת מנהיגי צפון קוריאהצילום: Damir Sagolj, רויטרס

לליאון טרוצקי, ממחוללי המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, מיוחסת האמרה "אולי אינך מעוניין במלחמה אבל המלחמה בהחלט מעוניינת בך".

אמרתו של טרוצקי תקפה לגבי כל אלו שהתנפלו על אביגדור ליברמן, לאחר שהכתיר את מנהיג צפון קוריאה קים יונג און בכינוי "מטורף". גם משה יעלון כנראה שכח מי עכשיו בתפקיד, וסנט שכל השרים מתנהגים כאילו הם שרי ביטחון. במקרה של ליברמן זוהי האשמת שווא. אבל הטרוניה העיקרית כלפי ליברמן הייתה שבאמירתו הבלתי שקולה, שר הביטחון מוסיף את פיונגינג על שונאינו בלי כל צורך. הבעיה היא שצפון קוריאה מעוניינת בנו גם בלי דבריו של ליברמן, או ליתר דיוק - היא מעוניינת לספק טכנולוגיה לאויבינו הגרועים ביותר, בתחומים המסוכנים ביותר, כגון טילים ונשק גרעיני.

אין לי הרבה דברים טובים להגיד על אהוד אולמרט, אבל לזכותו יירשם שהוא הורה על מבצע בוסתן להשמדת הכור הגרעיני הסורי ב‑2007. הכור תאם להפליא את הדגם הצפון-קוריאני של כור המפיק אורניום מועשר מפלוטוניום, ועובדים צפון קוריאנים נצפו באתר בקרבת נהר פרת. האמריקנים, שכבר נכוו בעיראק כאשר הטענות שלהם על נשק להשמדה המונית בידי סדאם התגלו כריקות, היססו לפעול. מזכירת המדינה קונדוליסה רייס פקפקה בטיעונים הישראליים, וגם לאחר התקיפה ולאחר שהוכח לאמריקנים מעל לכל ספק שמדובר בכור גרעיני, רייס ביקשה שלא לחשוף את המעורבות הצפון-קוריאנית בגלל ועידה בנושא צפון קוריאה שהייתה אז בשלבי הכנה. עם כל הביקורת המוצדקת כלפי ממשל אובמה, יש לזכור שהדרך הותוותה כבר בשלהי כהונת בוש. כפי שראינו, הדיפלומטיה לא הייתה בדיוק סיפור הצלחה. חשד סביר הוא שהגישה שכשלה כלפי צפון קוריאה חוזרת על עצמה כלפי איראן, ותוביל לאותן תוצאות.

זה לגבי העבר. כעת צפון קוריאה, על פי החשד, מהווה בשביל האיראנים כביש עוקף להסכם הגרעין. איראן יכולה להמשיך בפיתוח נשק גרעיני בצפון קוריאה, באזור הסמוי מעינם של מנגנוני הפיקוח. יש תקדים לכך. כאשר גרמניה הייתה מוגבלת בחימוש לאחר מלחמת העולם הראשונה, היא ערכה ניסויים ותמרונים צבאיים על אדמת ברית המועצות, וכך צפצפה על הסכם ורסיי. לכן כל ריסון של המשטר הצפון-קוריאני המטורף הוא אינטרס ישראלי מובהק, ואין מקום לשתיקה.

זה מתחיל להיות מסוכן

כאשר יוסי קליין ב'הארץ' תייג את בני הציונות הדתית כגרועים מהחיזבאללה קמה סערה, אבל נשארתי רגוע מכמה סיבות. האחת היא שכבר הורגלנו לכינוי "מתנחבלים". השנייה היא שאפשר היה לפרש את דבריו של קליין כפרפורי גסיסה של אליטה גוועת. אפשר היה לראות בהתפרצות של קליין הכרה שהאליטה הוותיקה רואה בציונות הדתית את האיום הרציני על ההגמוניה האינטלקטואלית שלה, גם אם בקרבנו קיימת תחושה שאין אנו עושים די להציג אלטרנטיבה ברורה. מלאכת תקיפת קליין נעשתה בידי אחרים בצורה מספקת, ואפילו מעל דפי 'הארץ'. אפשר היה לבטל את טורו של קליין כסתם פרובוקציה, שנועדה למשוך תשומת לב ברשת, בשיטת הפיתיון לגולשים ללחוץ על העכבר, ובכך לחזק את תדמית 'הארץ' כאתר מבוקש ברשת.

עתה החליט קליין להכות שנית, בטור שמזהיר שמלחמת אזרחים היא בלתי נמנעת, והפעם לדעתי יש לקחת את האיום ברצינות, כי יש בו אלמנט אופרטיבי ולא סתם השמצות. קליין מנבא שבני האור הדמוקרטיים שכמותו יצטרפו להתקוממות ערבית נגד הכיבוש, ויעשו יד אחת עם הערבים כדי למגר את כוחות הסיפוח. גם צה"ל יתפלג, כאשר בצד של הטובים יעמדו אנשים כמו הרמטכ"ל גדי איזנקוט ובצד השני כפיליו האידיאולוגיים של אלאור עזריה.

אינני רואה תרחיש שבו צה"ל מתפלג כמו צבא לבנון במלחמת האזרחים של שנות ה‑70, או שיידרש לטהר את רחוב שוקן בתל אביב כפי שנדרש להשתלט על מחנה הפליטים ג'נין או על אזור המוקטעה ברמאללה. זה מעלה גיחוך כאשר שמאלנים ומתנגדי ממשל טראמפ בארצות הברית, ומקביליהם בארץ, עושים פוזה של חברי הרסיסטנס, שם הלקוח מהמחתרות שפעלו באירופה הכבושה תחת השלטון הנאצי. גם אם הצד שלנו היה מתאים למשוואה כפשיסטים מהזן הגרוע ביותר, עדיין הם מצדם לא מתקרבים לאנשי המחתרות האמיתיים, שהסתכנו באובדן חירותם או חייהם. אנשי המחתרת דה לוקס אינם צריכים להדביק את כרוזיהם בהיחבא באישון לילה, אלא מדקלמים את מסריהם בכל תוכנית אירוח ומעל דפי עיתונים באין מפריע. הם לא נוטלים על עצמם כל סיכון פיזי או מקצועי. אדרבה, טור כמו זה שפרסם קליין עשוי לקדם אותו בחוגים הנכונים.

אבל ביקורו של שר החוץ הגרמני סיגמר גבריאל מעיד שגם רסיסטנס-דמה עשוי להזיק. על פי ההיגיון של גבריאל ודומיו, יש לייחס לארגונים כגון 'שוברים שתיקה' ו'בצלם' משקל זהה כמו לממשלת ישראל. תארו לעצמכם מצב שקומץ של יהודים נאורים מצטרפים להתקוממות הערבית. זו היא אותה התקוממות שהם מייחלים לה ומעודדים אותה, היות שהכיבוש לדידם הפך ליותר מדי נסבל והישראלים מסוגלים להתעלם מקיומו. לכן לדידם צריך שישראל תדמם, כדי שדברים יזוזו בכוון החיובי.

מלחמת אזרחים מזמינה התערבות זרה, כפי שראינו מעבר לגבול. שרים אירופים כמו גבריאל יוכלו לטעון שלא מדובר הפעם בהתערבות לטובת הצד הערבי, כי הרי גם קליין וחבריו מהמחנה הדמוקרטי נמצאים יחד עם הערבים בקו החזית - לכל הפחות וירטואלית.

קליין מצדיק את חציית הקווים של "דמוקרטים" כמוהו בטענה שמדובר במשחק סכום אפס - זה הם או אנחנו. זהו טיעון שהושמע נגד היהודים החל מפרעה מלך מצרים ועד לטענה שהגזע הארי נמצא בסכנה.

כאמור, לקליין אין מה לחשוש מתשלום מחיר על התבטאויותיו. הרי לא מדובר בספר 'תורת המלך' או בהתבטאות לא מוצלחת על שירות נשים בצה"ל. אבל דבריו כבר אינם מילים בעלמא, אלא הצהרת כוונות מפורשת שמחייבת נקיטת צעדי זהירות.