ביום שישי נפרדנו מהרב בני אלון ז"ל שהלך לעולמו. בראיון ליומן ערוץ 7 מספר אורי בנק, מי שנחשב במשך שנים ליד ימינו של הרב אלון על העבודה המשותפת

"זכיתי לחסות בצילו 21 שנה. זה התחיל כשהוא הנהיג את המאבק יחד עם שמוליק מאיר ז"ל נגד הנציגות הפלשתינית בירושלים באוריינטהאוס. הייתי אז רכז סניף ירושלים של מולדת והבנתי שרחבעם זאבי צריך מספר 2 דומיננטי ושכנעתי אותו להצטרף לחיים המפלגתיים", אומר בנק המדגיש כי לא הוא לבדו הוביל את הרב אלון ז"ל לעולם הפוליטיקה: "לא הייתי השדכן היחיד. המחשבה הזו הייתה בליבו. הוא הבין שלקפוץ לקלחת הפוליטית יש לזה משמעות ומחיר. הוא ידע שיעשה זאת אחרת".

על הדרך האחרת בה ניהל הרב אלון את עולמו הפוליטי מספר בנק: "למדתי ממנו שבשדה הפוליטי, ובכלל, צריך לוותר על שיקולי אגו וטובה אישית, לבלוע הרבה צפרדעים. מאז שהוא נכנס לפוליטיקה הוא לא רב מעולם עם רחבעם זאבי. במשך שש שנים הם עבדו יחד עד שזאבי נרצח. במשך כל העשייה הפוליטית שלו יזם איחודים, האיחוד הלאומי הראשון עם בני בגין וחנן פורת היה פרי ההבנה שלו שהימין צריך לשים את המחלוקות בצד ולהתלכד סביב המשותף, זאת כתובנה מאוסלו והבחירות שהובילו לאוסלו".

ברוח זו, מספר בנק, ראה הרב אלון את חשיבות האיחוד עם אביגדור ליברמן ובהמשך את הריצה המשותפת עם המפד"ל. לדבריו הרב אלון הוא ההוכחה לכך שניתן להוביל מערכת פוליטית ללא השיח הרדוד, ללא שיקולי אגו ומרפקנות אגואיסטית.

"הוא היה שר פעמיים בממשלה, ולמרות זאת איש לא יאמר, גם יריביו מבית ויריביו האידאולוגיים, מילה רעה על יושרו והאופן האינטלקטואלי שבו הוא ניהל את המאבקים שלו, בלי לוותר על האידיאולוגיה. כולם ידעו שהוא איש ארץ ישראל בכל רמ"ח אבריו".

בנק נשאל אם הגישה הפוליטית הזו נובעת מעולם הישיבות שממנו הגיע אל הפוליטיקה או שמא בדל הרקע המשפחתי המיוחד שמנו הגיע, אחת ממשפחות ה"אצולה" האחרונות שניתן להגדיר אותן ככאלה. "לפי מבחן התוצאה רואים מאיזו משפחה הוא בא. האבא, השופט מנחם אלון הנהיג משפחה לתפארת, ורואים אילו בנים ואיזו בת יצאו משם. בני עצמו היה פיתוח ייחודי של הדברים והבנה שצריך להיכנס לשדה הפוליטי גם אם יש שם צדדים לא נעימים, אם זו השליחות שעם ישראל זקוק לה".

בפתח בית משפחת אלון. בנקחזקי ברוך

בדבריו מתייחס בנק לאופי התנהלותו הפוליטית של הרב אלון וקובע כי הוא שילב בתוכו "יכולת ניתוח נדירה לצד היותו איש חזון".

"הוא אחד היחידים שהבינו את חשיבות נושא מזרח ירושלים. הוא הבין שללא בניה באזור הזה, במקומות כמו בית אורות שמעון הצדיק, הערבים ידבקו בטענה שלהם כי דה פקטו הם שם, וצריך לשבור את הדבר הזה. הוא אמר לי הרבה פעמים שצריך גם מעשים בשטח ולא רק דיבורים. זה איפיין אותו".

"גם בחזון המדיני, אי אפשר רק להתנגד לחזון השמאל של שתי מדינות. הימין היה מעולה באמירה מה לא, ללא אלטרנטיבה, והוא קבע שצריך להציג אלטרנטיבה מדינית קוהרנטית שתוסבר באמצעי הסברה עכשוויים. כך הוא הגה את היוזמה הישראלית. הוא שיווק אותה באופן שגם תל אביבים יבינו אותה".

עדות נוספת ליכולת הניתוח של הרב אלון מוצא בנק בסוגיה שעוררה עליו גם לא מעט ביקורת – היחס לעולם הנוצרי. בנק מספר: "הניתוח שלו היה שאנחנו מדינה קטנה במזרח התיכון, שיש איסלאמיזם קיצוני ויש בעולם כוחות אדירים מהכיוון הנוצרי אוהב ישראל ויהיה טפשות שלא לנצל זאת ולהוכיח שאנחנו לא לבד".

על מבקריו של הרב אלון בסוגיה זו אומר בנק: "מי שביקר אותו לא הקפיד ללמוד את האופן שבני עשה את זה. הייתה לי עוגמת נפש גדולה סביב הנקודה הזו. הוא הקפיד מאוד בכל הפגישות שלו עם מנהיגים נוצריים רוחניים לשים את המחלוקת התיאולוגית על השולחן ולומר להם 'אם אתם רוצים לעבוד איתי כי אתם חושבים שבסופו של דבר תנצרו אותנו כאן מסתיימת השיחה'. רובם אמרו שהם מבינים שאת הנושא הזה הם משאירים לימות המשיח וכעת הם עובדים מתוך הבנה שמדינת ישראל מגיעה לעם ישראל".

"הוא מאוד הקפיד על זה וביכה את זה שחלק מהציונות הדתית לא הבינה את השינוי שחל בנצרות. אנחנו לא יכולים להישאר מבודדים בביצה הקטנה שלנו. מדברים היום על בידוד מדיני, בידוד שלא היה מדובר כל כך בתקופתו, אבל הוא זיהה עד כמה אנחנו מבודדים ועד כמה אנחנו משלמים על כך מחיר מדיני", אומר בנק הרואה בתפיסה זו שאותה הוביל הרב אלון תפיסה שהצילה את הכלכלה והתיירות הישראלית בראשית שנות האלפיים. "גם כשהוא היה שר התיירות, אז הגיעו אותם אוונגליסטים בשנים 2000-2001 שבהן היינו ללא תיירות כי חששו מהאזור כאזור טרור. הוא הבין שאצלם האהדה לישראל מושרשת בהם והוא הושיט להם יד, הם הגיעו והצילו את התיירות הישראלית ואת הכלכלה הישראלית באותם ימים".

וכיצד מסתדר אדם שמגיע מעולם רוחני ותורני עם עולם התיירות כשר תיירות? בנק לא מוצא סתירה בין הדברים כאשר מדובר ברב אלון. "בני קיבל את תיק התיירות לא כי הוא ביקש אותו. לא בטוח שזאבי רצה אותו, אבל הוא קיבל אותו בירושה אחרי הרצח. הוא נכנס כמו תלמיד חכם ואיש ישיבה. הוא הפך את הסלוגן 'כי טובה הארץ מאוד מאוד' כסלוגן וסיסמא שיווקית, אין צורך באנשי שיווק מומחים. הוא אמר שאת הסיסמא הטובה ביותר יש לנו כבר בתנ"ך".

עוד מוסיף בנק ומציין כי קיימת מחלוקת ארוכת שנים במשרד התיירות, גם בתקופתו של הרב אלון כשר במשרד, בין הסבורים שיש להדגיש את הפן התנ"כי של הארץ, פן שמדבר לקבוצה מסוימת של תיירים, צליינים וכיוצא באלה, לבין הפן המבקש להדגיש את מערביותה של ישראל והאטרקציות שבה. במקרה של הרב אלון הוכח, הוא אומר, כי היה נכון להדגיש את הפן התנ"כי של הארץ, מהלך שכאמור הציל את ענף התיירות בימי הפיגועים של שנת 2000, אך עם זאת אין לדחות את הגישה האחרת אלא לשלב ביניהן.

"המשכתי לעבוד איתו גם אחרי שעזב את הפוליטיקה המפלגתית. הקמנו ארגון של רשת שדולות של חברי פרלמנט אוהדי ישראל ברחבי העולם. המשכתי את הפעילות הזו איתו כל עוד המחלה איפשרה, עד שנדם קולו של מי שהיכולת שלו לדבר וליצור קשר עם ההמונים. הדיבור היה כלי העבודה שלו.

"היה לו מאוד קשה אבל הוא לא איבד מעוז רוחו עד הסוף, נלחם במחלה ובקשיים ללא תלונות בנועם ובענווה עד הימים האחרונים. הוא קיבל עליו את גזר הדין, לא מחה מול הקב"ה, אם זו המשימה שהקב"ה נתן אז במשימה הזו הוא עוסק ומתמודד בכל כוחו. כך היה עד הימים האחרונים".