ילדי הרשות הפלשתינית לומדים אך ורק על ערכי דו קיום אהבה ושלום. כך, פחות או יותר, הבטיח והכריז יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן, אולם בדיקה עובדתית של ספרי הלימוד ברשות מלמדת את ההיפך הגמור.
במרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון רכשו ורוכשים את כל ספרי הלימוד הללו על מנת לדעת מה באמת נמצא בתוכם. בראיון ליומן ערוץ 7 מספר העיתונאי והתחקירן דוד בדין העומד בראש המרכז על המסקנות.
לדברי בדין כאשר מחמוד עבאס מכריז את הכרזותיו אודות חומר הלימודים שוחר השלום של ילדי הרש"פ הרי שהוא "מצטט את מחלקת המדינה מלפני שנה מילה במילה". בדין מספר כי עבאס קיבל תדרוך מהממונה על ענייני פלשתין במחלקת המדינה האמריקאית, אדם אותו פגש בדין עצמו וממנו שמע על התדרוכים וההיערכויות הללו.
לטעמו של אותו גורם "כל החבר'ה שעובדים איתי שקרנים", אומר בדין שמיד לאחר ששב מפגישתו עם אותו אדם החליט להוכיח את טיעוניו על ההסתה הפושה במערכת החינוך הפלשתינית ולשם כך רכש את כל ספרי הלימוד של הפלשתינאים ואונר"א, שלוש מאות ספרים, ובקרוב בכוונתו להפיק דו"ח מפורט על התכנים האמתיים המצויים בהם.
"בספרים הללו אין מילה על דו קיום ושלום. ישראל מוצגת לא רק כמדינת אויב אלא כמדינה נאצית. יש שם גם עידוד להתאבדות במלחמת הג'יהאד, מדובר שם על אהבה לנשק, על קול הנשק משמח את נפשי וכו'", הוא מצטט ומוסיף: "המדינה הציונית מתוארת שם כמדינה של פושעים, מדינה של בהמות, כישות זרה בפלשתין שצריך לגרש אותה. על זה מפתחים תיאוריה במערכת החינוך שלהם".
בדין ממשיך ומזכיר את דבריו של שמעון פרס לפיהם ברשות הפלשתינית יש מערכת לימודים למען השלום. לדברי בדין אכן יש ממש בדבריו אלה של פרס אולם קיימת בהם גם בעיה אחת: "יש מערכת לימודים כזו באוניברסיטת ביר זית, אבל יש על זה וטו, איסור להשתמש בחומרים הללו".
"עד בחירת טראמפ ממשלת ישראל לא דיברה על זה. אחרי בחירתו התחילו לדבר על זה. פגשתי את אחד העוזרים של טראמפ ומסרתי לו דו"ח סיכום בן 30 דפים על הספרים הללו", מספר בדין ומסכם: "יש בספרי הלימוד הללו שלוש מגמות – האחת היא דה לגיטימציה של ישראל שנחשבת מדינה לא קיימת שלא צריכה להיות קיימת, המגמה השנייה היא הדמוניזציה – הצגת ישראל כתת אנוש, והמגמה השלישית היא מאבק אלים וג'יהאד, יישום השיבה לאור המאבק המזוין. הנושאים הללו מופיעים כל הזמן בכל המקומות".
בדבריו מדגיש בדין כי המימון לספרים הללו אינו בא ממדינות ערב אלא ממדינות המערב, בעיקר ארצות הברית המממנת שליש מתקציב אונר"א. עוד הוא מציין כי "בלגיה ניצבת בראש המדינות המדפיסות את הספרים. אלו ספרים שעוברים במחסום ארז ללא אמירה של המנהל האזרחי. לפני אוסלו היה צינזור של המינהל האזרחי את הספרים הללו. בשעתו טדי קולק סיפר לי בראיון שהנושא החשוב ביותר אחרי ששת הימים היה סילוק ספרי הלימוד. כל זה היה עד אוסלו, אבל בעקבות תהליך השלום חזרו ספרי המלחמה על פי פקודה. 492 אלף ילדי אונר"א משתמשים בספרי הרש"פ שמטיפים מלחמה".
בדבריו מעיר בדין: "לא מזמן הייתה שמועה שאונר"א הולכת לשנות את ספרי הלימוד אבל זה לא היה ולא נברא. אין שום כוונה כזו כפי שהם הודיעו לרש"פ חגיגית. מדינת ישראל עושה מזה נושא לדיון, אבל זה עדיין לא מספיק".