רוצחת (אילוסטרציה)
רוצחת (אילוסטרציה) צילום: iStock

הוועדה לקידום מעמד האישה תדון הבוקר (שני) במצוקותיהן של נשים שרצחו את בני הזוג שלהן, כולל העובדה שהמדינה לא מכירה בזכותן להתאבל על קורבנותיהן, ומתעקשת להשליך אותן לכלא.

הדיון ייסוב סביב "מחקר" של תמר דהן מאוניברסיטת תל אביב הנוקט את העמדה המוכרת של הפמיניזם הרדיקלי, לפיה אישה שרוצחת את בן זוגה היא לעולם קורבן וראויה לחמלה ואמפתיה.

בחומרי הרקע לישיבה כלול תקציר של ה"מחקר", שעוסק ב"תפיסותיהן של נשים שהורשעו ברצח או הריגה של בן זוגן את השלכות המקרה".

"המפגש של נשים אלו עם השלכות המקרה מתחיל מיד עם ביצוע המקרה בו מת בן זוגן וכלה במפגשן המידי עם מערכות אכיפת החוק, המענישות אותן על ידי כליאת בבית סוהר 'נווה תרצה' לשנים רבות, בו הן מנותקות ומופרדות פיזית ונפשית מילדיהן, משפחתן וממעגלים חברתיים קרובים ורחוקים", מקוננת דהן.

"מרבית הנשים מבצעות מקרה זה על רקע של התעללות מתמשכת מצד בן זוגן ולאחר שפניותיהן לחברה לא זכו למתן סיוע הולם וראוי", היא קובעת, בניגוד גמור לממצאי מחקרים שלא נערכו ע"י פמיניסטיות. "לכן, הן מרגישות שהן לבד במערכה ומבצעות את המקרה בכדי להסיר את האיום התמידי לחייהן מצד בן הזוג". דהן בדקה את המקרים "דרך זווית ראיתן של חוקרות פמיניסטיות, הנחלצות לצידן של נשים אלו מול ההגמוניה הפטריארכלית".

יגונה של הרוצחת

ה"מחקר" עוסק גם במושג "כאבי מאסר" המתאר "פגיעה באישיות האסירות".

בית הסוהר "נווה תרצה" מתואר כ"מוסד טוטליטרי וסגור". דהן בדקה את השינויים החלים במערכות היחסים של הרוצחות מול ילדיהן, משפחותיהן ו"משפחת המת" – לא הנרצח, כמובן.

"הממצאים חושפים בראש ובראשונה את יגונן של הנשים על מות בן זוגן, יגון שאינו מוכר על ידי החברה ולכן אין להן לגיטימציה וזכות להתאבל עליו באופן פומבי ולקבל תמיכה נפשית", נכתב במסמך שהועלה לאתר הכנסת.

הממצאים מצביעים על קיומה של "טראומה עיקשת" הנוצרת עקב "מציאות חברתית ומדינית המדכאת את הנשים במסווה של 'נורמטיביות', שכן הן הפרו את חוקי המדינה ולכן הן נענשות תוך התעלמות מהאחריות החברתית לסייע למצוקותיהן שלא נענו עוד טרם המקרה. לכך מתווספת ההגמוניה הפטריארכלית, המפלה נשים אלו לעומת גברים המבצעים מקרה דומה".

ה"חוקרת" קוראת להקל בעונשן של רוצחות.

הטביעה את ילדיה

אתר חדשות ערוץ 2 ערך כתבה אוהדת על "המחקר" לקראת הדיון בכנסת, וכנסים אקדמיים בהם יוצג. "כשאישה רוצחת ישר מכניסים אותה לכלא. היא עוברת התעללות מבעלה וממשיכה לעבור התעללות על ידי המדינה", הסבירה דהן לאתר "מאקו".

נציין כי הגנה משפטית וציבורית על נשים שרוצחות את בעליהן – וגם את ילדיהן – היא סממן היכר של ארגונים פמיניסטיים רדיקליים. בישראל, ארגון "איתך" התגייס למען הרוצחת הסדיסטית אריקה אורבוש, שרצחה את בן זוגה, דניאל טטרואשווילי, באכזריות רבה, לאחר שראתה אותו עם אישה אחרת. בארה"ב התגייס ארגון NOW לממן סיוע משפטי עבור אנדריאה ייטס, שהטביעה למוות את חמשת ילדיה באמבטיה.

שיעור הנשים האסורות בגין עבירות פליליות מתוך כלל האסירים הפליליים בישראל עומד על פחות מ-2% והוא אחד הנמוכים בעולם. בארה"ב הוא עומד על 6.7%, ובצרפת הוא בערך 3%.

הכותב משמש גם כיו"ר תנועת המשפחה

אנדריאה ייטס
צילום: רויטרס
מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו