שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) לא פוסלת אפשרות שהכנסת תצטרך להקטין את כוחה של מערכת המשפט ולצמצם את זכות העמידה, לאור העובדה שבתי המשפט בישראל החלו להכריע בנושאים ביטחוניים וכלכליים, ובנושאים נוספים שצריכים להיות מוכרעים על ידי נבחרי הציבור בכנסת ובממשלה.
בריאיון ל"עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין אמרה שקד כי "לא הכול שפיט ולא מלאה הארץ משפט. יש עניינים ביטחוניים וכלכליים שהמקום שהם צריכים להיות מוכרעים זה לא בבית המשפט, אלא בכנסת ובממשלה. גם כשהפרקליטות או היועץ המשפטי מתעסקים בחקירות כאלו ואחרות צריך לתת להם לסיים אותן, לא לעתור, ואם עותרים באמצע חקירה, אז להעיף את העותר מכל המדרגות.
"נכון להיום השופטים קובעים. השופטים פתחו את זה בעצם בתהליך הדרגתי. הם פתחו את השערים לכל אחד ובכל עניין. אני חושבת שנכון יהיה לצמצם בצורה מסוימת את זכות העמידה, והכי טוב יהיה אם השופטים יעשו זאת בעצמם... וכן, אם זה לא קורה יכול להיות שהכנסת צריכה להתערב".
שקד התייחסה גם לשיטת הסניוריטי הנהוגה בתהליך בחירת השופטים בישראל. לפי השיטה, השופטים הוותיקים ביותר בבית המשפט מתמנים לתפקידי נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט.
״בעייתי לא פחות הוא הדבר שאין לו אח ורע בעולם״׳ סיפרה שקד. ״בשום מערכת לא בוחרים את ראש המערכת על פי הוותק שלו. זה לא קיים. לא במשטרה, לא בפרקליטות, לא בממשלה. בשום מקום... בעיניי מי שצריך להיות נשיא בית המשפט העליון הוא האדם המוכשר ביותר הן מבחינה משפטית והן מבחינה ניהולית, אבל טרם הכרעתי בסוגיה זו והיא בהחלט ראויה לדיון ציבורי".
על האפשרות שתכהן בעתיד כראש ממשלת ישראל השיבה שרת המשפטים ״לא יודעת... אתה יודע שהחיים מאוד מפתיעים. אף אחד, וגם לא אני, חשב שבגיל ארבעים אהיה שרת המשפטים של מדינת ישראל, לכן אני חושבת שהכול אפשרי והכול פתוח.
״עם זאת, אם אתה שואל אותי היום, אני חושבת שאחרי בנימין נתניהו הכי מתאים לכהן כראש הממשלה נפתלי בנט... אתה שואל אם אני רוצה לכהן בתפקיד שרת המשפטים קדנציה נוספת? אז התשובה היא חיובית בהחלט. אשמח לכך".
על הביקורת סביב מינוייה לשרת המשפטים בתחילת הדרך אמרה שקד "אני חושבת שהאמירות הללו נעלמו מהר מאוד מהשיח הציבורי, אבל, ומעל לכול, הרמת הגבה הייתה בגלל שאני צעירה, בגלל שאני אישה ובגלל שאני ימנית".