מידי יום אני פותחת את הבוקר בנסיעה משכונת גילה שבירושלים לקריית ארבע.
לאחרונה, הצטרף אל האוטובוס באופן קבוע נוסע נוסף. ילד כבן 10 שעולה כל בוקר על קו 380, בשעה שש וחצי בבוקר.

המראה אשר חזר על עצמו יום יום לא השאיר אותי אדישה. באחד הבקרים הסתקרנתי והחלטתי לבדוק להיכן מועדות פניו. ירדתי יחד עמו בתחנה הראשונה בקריית ארבע, שם ראיתיו מצטרף לחבורה של עוד ארבעה ילדים שעולים לרכב פרטי עם תיקי בית הספר שלהם.

"לאן אתם נוסעים?" שאלתי את הנהג והוא השיב: "לסוסיא!". "ומי כל הילדים האלה שנוסעים איתך? אם מותר לשאול..." "הם תלמידים בתלמוד תורה "אור יאיר" בסוסיא".

"אני לא מבינה", תמהתי בקול, "חסרים תלמודי תורה בקריית ארבע, בגוש עציון או בירושלים? למה תלמידים צעירים צריכים לעבור את כל הדרך הזו בכל בוקר?" "אה, "אור יאיר" זה משהו מיוחד!", נפרש החיוך על פני הנהג, "את מוזמנת לבקר אצלנו ולראות".

החלטתי לאמץ את ההזמנה בשתי ידיים. אם ילדים קמים מוקדם כל כך כל בוקר, ויוצאים בשמחה ללימודים, אני צריכה לבוא ולראות במה מדובר...

ישנם מקומות שכאשר מגיעים אליהם, מרגישים שיש משהו קסום באוויר. ואחד מהם הוא תלמוד תורה "אור יאיר", השוכן בפאתי היישוב סוסיא, טובל בנוף בראשיתי.

תלמוד תורה "אור יאיר" קרוי על שמו של יאיר הר סיני, רועה צאן שחי את האדמה, ואת הקשר לאבותינו אשר ישבו אף הם בהרי חברון.

יאיר נרצח על אדמותיו בעודו רועה את צאנו וחבריו הקימו בסמוך לחווה החקלאית של יאיר תלמוד תורה לזכרו שימשיך את הרוח של יאיר, ואת החיבור הייחודי שלו לתורה ולארץ.

כשהגעתי, קדמו את פני פעיות עיזים מהדיר הסמוך, מתערבות בקולות ילדי "צאן קדושים" המשננים בשמחה והתלהבות את לימודם. התקרבתי מעט יותר, ואז יצאו הילדים להפסקה. מגוון גילאים עסוקים במרץ בבניית "מחנות", אוהלים ותנורי חימר, וכמובן גם משחקים יחד בכדור ובמשחקי חצר.

אז מה הסוד שלכם? שאלתי את הרב רעי מידד, מנהל הת"ת, "הכל מתחיל בהשתדלות שעושים אנשי הצוות שלנו לתת יחס אישי לכל ילד, להבין את נפשו, ולראות אותו כפי שהוא באמת. מתוך הגישה הזו הכול נובע ועליה הכל מבוסס.

זה ממשיך להתבטא בתכניות לימוד התואמות את נפש הילד, לפי הגיל בו הוא נמצא. והאמת, שזה כלל וכלל לא סוד. זו הדרכת חז"ל מדורי דורות: "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה..." הכול צריך להיות מותאם לנפשו של הילד לפי גילו ובשלותו.

אין ספק שחלק גדול מהחוויה החיובית של התלמידים היא תוצאה של שיטת הלימוד. אנחנו, כצוות, לא מצפים מהם להיות מבוגרים קטנים, אלא נותנים מקום לכוחות שלהם כילדים לצאת החוצה".

האם תוכל להרחיב יותר אודות שיטת הלימוד שלכם?

"הלימוד בכיתות נעשה על פי הדרכת חז"ל, תוך שמירה על העיקרון שהילד צריך להיות אקטיבי בשיעור - לא רק לשבת ולשמוע הסבר, אלא להשתתף בלימוד בצורה פעילה. אנו עושים זאת באמצעות שינון הפסוקים בטעמים ושינון המשניות בניגון.

הילדים בעצם שרים את הנלמד בהתלהבות רבה, ותוך כדי אותה שירה אנו מסבירים להם בצורה יסודית וסדורה היטב את פירוש המילים ואת ההקשר הרחב של הדברים.

בנוסף, אנו רוצים שהם יחוו באופן מוחשי את הלימוד, אם ננסה לחפש דוגמא למקום בו חז"ל הדריכו אותנו כיצד יחידת לימוד לילדים, נוכל למצוא זאת בהגדה של פסח. בין שורותיה ישנם כיוונים חינוכיים רבים אשר אימצנו בתכנית הלימודים שלנו ואחד מהם הוא ההמחשה, אשר דוגמא לה מהווה קערת ליל הסדר.

החוויה המוחשית גורמת לכל הילדים בכיתה להרגיש שותפים. גם תלמידים אשר מתקשים משתלבים היטב בשירת הפסוקים, בהסברים הציוריים או במלאכת יד. גם לתלמידים מהירי תפיסה וברוכי כישרונות, יש כר נרחב להתפתח בו. הם מגיעים להישגים מדהימים בהכרת הפסוקים: מאתרים הקבלות לפסוקים קודמים שנלמדו, מפרשים בעצמם מילים קשות לאור פסוקים השגורים על לשונם, וקונים בכך יסודות חשובים בדקדוק ובתחביר של השפה העברית.

אנו חשים כי בכך הם הולכים בדיוק בדרכם של רבותינו הראשונים, אשר מרבים בפירושיהם להביא פסוקים ממקומות אחרים עליהם הם מסתמכים.

מלבד הלימוד העיוני, אנו משתדלים להוסיף ולחוות את הלימוד בעשייה: אם זה לטייל במקומות עליהם למדנו בתנ"ך, לבנות סוכה בעת לימוד הלכות סוכה, או תנור מימי חז"ל בעקבות לימוד המשנה. העשייה הזו מביאה איתה חדוות יצירה ושמחה גדולה בלימוד.

ומה לגבי לימודי החול?

כמובן שלומדים מקצועות חול, אצלנו החול הוא חלק מהתורה. הבורא בחר שנגלה אותו כאן בארץ ולא בשמים. דווקא כאן למטה זו עבודת ה' שלמה, וגם מקצועות החול מסייעים לנו לקדש את שמו.

אמנם, חז"ל לימדונו, שאם נהפוך בה נמצא בה הכל, ואנו שואפים לחבר את מקצועות החול אל הקודש במידת האפשר. לדוגמא, כאשר ילד מורגל בשינון הפסוקים, קל הרבה יותר להסביר לו עניינים לשוניים מורכבים. זה נוגע אליו. הוא חי ומבין את זה. לעומת זאת, כאשר הלימוד נעשה במנותק, ועוסק במילים אקראיות, הוא עשוי להיתפס בעיני הילד כמשעמם.

לסיום אנו יוצאים החוצה לסיור קצר, בין הכיתות (שלחלקן צורת "איגלו" ייחודית) מוצבים ספסלים יפיפיים שאותם בנו הילדים. בפינה אחרת נמצאים שלושה תנורים אותם בנו תלמידי כיתה ו' כאשר למדו על סוגי התנורים במסכת שבת, תוך שהם נעזרים בלבנים שהכינו תלמידי כיתה א' בעת שלמדו אודות המצאת הלבנים של דור הפלגה. התנורים כבר שמשו ליום בישול כיתתי של כיתה ו', לקראת חג הפסח אפו בהם ילדי הת"ת מצות, ועוד היד נטויה.

כיום תלמוד התורה מונה כ-50 תלמידים. הם מגיעים מערד וטנא-עומרים בדרום, עד קריית ארבע, גוש עציון וגילה בצפון. בשנת הלימודים האחרונה הוא כמעט הכפיל את עצמו, לשנה הבאה רשומים כבר מעל שישים תלמידים ואי"ה עוד היד נטויה.

כמו כן, לאחרונה נוצרת התעניינות רבה בקרב צוותי תלמודי תורה ובתי ספר מרחבי הארץ, אשר באים לחזות מקרוב בשיטה הייחודית ובחדוות הלימוד שבעקבותיה.

בקיץ הקרוב יחגוג תלמוד תורה "אור יאיר" עשור להיווסדו, עשור שבו זוכים ילדי הר חברון וסביבותיו להעמיק בלימוד התורה הקדושה בדרכם המיוחדת בהר הטוב הזה.