פולמוס לא מבוטל עולה בימים אלה סביב הצעת החוק של ח"כ אמיר אוחנה המבקשת להפוך את משרת היועץ המשפטי למשרת אמון, וסביב כוונתה של שרת המשפטים לקדם הצעה שבה שרים יהיו מעורבים בהליך הבחירה של היועץ.
פרופ' אברהם דיסקין, ראש בית הספר למנהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט', מצדד בהצעות הללו ורואה בהן הכרחיות ותואמות בין השאר את המתרחש בכל מדינה דמוקרטית אחרת שאינה ישראל.
"מה שמקובל ביחסי עו"ד לקוח בכל מישור שהוא, ומה שמקובל לגבי יועצים משפטים בכל העולם הדמוקרטי, ובוודאי גם בלא דמוקרטי, טבעי שיתקיים גם במדינת ישראל, אלא אם כן העולם כולו טועה גם במישור שלא קשור לענייני ממשל וגם בענייני ממשל", פותח פרופ' דיסקין את דבריו.
"השאלה היא לגבי זכות הוטו והייצוג של השר או הרשות המבצעת בפני הרשות השופטת. תפקיד כל עו"ד הוא לייעץ ללקוחו ולומר לו שהמעשה שאתה עושה אינו חוקי או שגם אם הוא חוקי בית המשפט, נוכח סמכויותיו הנרחבות בישראל, לא יאשר אותו, אבל ההחלטה הסופית צריכה להינתן בידי מי שמוסמך להחליט, כלומר בידי הנבחרים ולא הפקידים. ואם יועץ משפטי מסרב לייצג את לקוחו אז כל לקוח, בוודאי ממשלת ישראל, רשאי לחפש ייצוג אחר".
"מה שקורה כעת הוא חבירה של שני דברים – יש אנשים שהם בעלי זכות וטו מוחלטת, שלא מעוגנת בשום חוק ואפילו מנוגדת להחלטות של ועדות בראשות שופטים עליונים, הם נטלו לעצמם סמכות מנוגדת לכל חוק, ובעצם הם פוסקי העל בענייני מדיניות, גם בעניינים השנויים במחלוקת, ולשר אין משקל במינוי האנשים הללו. זה מצב לא סביר שלא קיים בשום מקום בעולם. לכן ברור שמה שקיים כרגע לא סביר בעליל וראוי לתקן אותו", קובע פרופ' דיסקין
דיסקין ממשיך בביקורתו החריפה כלפי התנהלות מערכת המשפט בישראל אל מול הגורמים המחליטים: "חשוב להגיד שבית המשפט, כמו בכל העולם ולא בישראל, ראוי שישפוט על פי החוק ולא על פי דברים נסיבתיים ולא יפרש את החוק בניגוד למה שכתוב בו, במעין פרשנות תכליתית. זה דבר לא סביר. בישראל החוקים שמחוקקת הכנסת הם במקרה הטוב בגדר המלצה לבתי המשפט. אין להם משקל סופי מכריע כמו שראוי היה וכמו שמקובל במדינה מתוקנת".
"ממה שאני מבין ההצעות הנוכחיות אומרות שגם אם לא אקח ייעוץ משפטי אחר, לשפחות שיהיה לי משקל בבחירת היועץ המשפטי, ויש התנגדות גם לדבר הזה. לכן המצב בלתי סביר", אומר דיסקין המבהיר כי הוא עצמו סבור ש"פוליטיקאים עושים מעשים שלא ייעשו. הם עוברים על החוק וכו', אבל מדובר בסך הכול בעניין של איזון שבו גם לרשות המחוקקת וגם לרשות מבצעת אין אפשרות לבצע את תפקידה. יש לה אחריות אבל הסמכות הסופית ניתנת בידי פקידים יועצים משפטיים ובית המשפט, דבר שהוא בלתי סביר באורח קיצוני".
באשר לעמדותיהם של מתנגדי ההצעות הללו שמנגחים את הצעות אוחנה ושקד ומגדירים אותן ככאלה שמבקשות להעניק למנהיג כוח בלתי מוגבל, אומר פרופ' דיסקין: "אני שומע דברים שהם אינם אמת, ואין מתפקידי לקבוע אם הרקע לכך הוא מאמר המערכת האחרון של 'הארץ', בורות, רוע לב, שקרים מכוונים וכיוצא באלה. אני מדבר על סמך ידיעה די ברורה של העובדות, גם לגבי ההיסטוריה של הדברים בארץ לרבות אנשים שחקרו אותו וגם לגבי מה שקורה במדינות אחרות".