
מנהג חדש התחלנו בביתנו, מליל הסדר בו החלטנו ליצור חוויה סביב "והגדת לבנך", כל בני הבית מקבלים טקסט של המחזה השבועי ופרשתנו עולה לבמה.
"פטפוטי הפרשה"
צוֹפִי: אַבָּא, אֶפְשָׁר לָבוֹא אִתְּךָ מָחָר לַפַּרְדֵּס? רַק רִמּוֹנִים חֲסֵרִים לָנוּ לְסַלְסִלַּת הַבִּכּוּרִים!
אַבָּא: (בְּחִיּוּךְ) וְאַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי לֹא אַצְלִיחַ לִקְטֹף כַּמָּה רִמּוֹנִים?
צוֹפִי: (מִתְחַנֶּנֶת) נוּ...אַבָּא, בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי צְרִיכָה לִבְחֹר אֶת הָרִמּוֹנִים הַיָּפִים בְּיוֹתֵר
אַבָּא: תַּצְלִיחִי לָקוּם מָחָר עִם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ?
(לְמָחֳרָת, צוֹפִי וְאַבָּא עוֹבְדִים בְּפַרְדֵּס הָרִמּוֹנִים, לְּיָדָם עוֹבֵד עַדִיאֵל בַּפַּרְדֵּס שֶׁלּוֹ)
עַדִיאֵל: צַחִי, מָה שְׁלוֹמְךָ? מָתַי אַתֶּם יוֹצְאִים לִירוּשָׁלַיִם?
אַבָּא: בִּשְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה לְעֹמֶר, אֲנַחְנוּ בְּעֶזְרַת ה' כְּבָר עַל חֲמוֹרִים בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם
עַדִיאֵל: תִּרְאֶה צַחִי, אֵיזֶה פֵּרוֹת יָפִים יֵשׁ לְךָ הַשָּׁנָה
אַבָּא: בָּרוּךְ ה', גַּם שֶׁלְּךָ מְצֻיָּנִים
עַדִיאֵל: וּמָה יִהְיֶה בְּעוֹד שְׁנָה? מָה יִהְיֶה, אָה? הַפַּרְדֵּסִים שֶׁלָּנוּ יֵהָרְסוּ, לֹא תִּהְיֶה תְּבוּאָה, מִי יוֹדֵעַ אִם בִּכְלָל נַצְלִיחַ לְהָנִיב אֵיזֶה פְּרִי?
אַבָּא: עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר, עַדִיאֵל?
עַדִיאֵל: אַתָּה לֹא סוֹפֵר צַחִי? בְּעוֹד שְׁנָה שְׁנַת שְׁמִטָּה! אַתָּה מֵבִין אֵיזֶה לַחַץ?
אַבָּא: לָמָּה לַחַץ עַדִיאֵל? שָׁנָה שֶׁל נַחַת
עַדִיאֵל: תִּרְאֶה אוֹתִי, אֲנִי עוֹבֵד מֵהַבֹּקֶר עַד הַלַּיְלָה כְּמוֹ עֶבֶד, וּבְקֹשִׁי מַצְלִיחַ לְהַרְוִיחַ מַשֶּׁהוּ מְכֻבָּד, אָז מָה יִהְיֶה בְּעוֹד שְׁנָה? אַף אֶחָד לֹא יִקְנֶה אֶצְלִי, כָּל הַשָּׁנָה אֲנִי אוֹכַל גּוּיָבוֹת?
צוֹפִי: (בְּלַחַשׁ) אַבָּא, תַּגִּיד לוֹ שֶׁהוּא יוּכַל לָקַחַת רִמּוֹנִים וְאַגָּסִים מֵהַפַּרְדֵּס שֶׁלָּנוּ
עַדִיאֵל: אֲנִי לֹא חוֹשֵׁשׁ שֶׁאֶרְעַב, בְּוַדַּאי אֹכָל גַּם מֵהַפַּרְדֵּס שֶׁלָּכֶם, אֲבָל לִרְאוֹת אֶת הָאֲדָמָה שֶׁלִּי עֲזוּבָה וְכָל מִינֵי אֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּיר יְבוּאוֹ וְיִקְטְפוּ מֵהַפַּרְדֵּס שֶׁלִּי...
אַבָּא: אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת רָגוּעַ. הָאֲדָמָה הַזֹּאת לֹא שֶׁלְּךָ
עַדִיאֵל: אֶלָּא שֶׁל מִי?
אַבָּא: לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, הָאֲדָמָה פֹּה לֹא שֶׁלָּנוּ וְאַתָּה לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת עֶבֶד שֶׁל הָאֲדָמָה
עַדִיאֵל: אֲנִי לֹא עֶבֶד אֲנִי רַק...
אַבָּא: אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת עֶבֶד! לֹא עֶבֶד שֶׁל מִצְרַיִם וְלֹא שֶׁל הָאֲדָמָה הַזֹּאת, אֲנִי רוֹצֶה לְהַקְשִׁיב בְּקוֹלוֹ שֶׁל מִי שֶׁבָּרָא אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי וּמִי שֶׁבָּרָא אֶת הָרִמּוֹן הַזֶּה
צוֹפִי: אַבָּא, אַתָּה בֶּאֱמֶת עֶבֶד?
אַבָּא: מְנַסֶּה לִהְיוֹת, עֶבֶד ה' הוּא אִישׁ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהאלוקים שֶׁצִּוָּה לִשְׁבֹּת בַּשְּׁמִטָּה יִדְאַג לְכָל הַשּׁוֹבְתִים, אֲפִלּוּ יְפַנֵּק אוֹתָם
עַדִיאֵל: הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת עֶבֶד כְּמוֹ אַבָּא שֶׁלָּךְ, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהָיִיתִי סוֹף סוֹף יָשֵׁן טוֹב בַּלַּיְלָה.
- הכותבת היא שחקנית ומורה לתאטרון, אם ברצונכם לקבל את המחזה השבועי למייל שלכם שילחו את כתובת המייל ל- [email protected] ופטפוטי הפרשה ישלחו אליכם בכל שבוע.