כזו היא ירושלים בעיניי

"לְכָל אֶחָד יֵשׁ עִיר וּשְׁמָהּ יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא אוֹלֵם לָהּ חֲלוֹמוֹת"

כך פותח נתן יונתן את שירו המפורסם. משלל השכונות והאתרים של העיר שהיא בעיני המרתקת שבערים, שכונת נחלאות נכללת בחלומות שאני "אולם"- אוסף במחשבותיי את שביליה הצרים, את ניגון הרוח בינות לבתים הצמודים זה לזה ואת בליל הצלילים הבוקעים מהבתים המאוכלסים בסטודנטים צעירים לצד ירושלמים ותיקים.

מידי שבת, בצאתי מביתי שברחביה, באופן אינסטינקטיבי אני יורד לכיוון נחלאות ומשוטט בה כשאני חוצה את השכונה לאורכה- מ"כנסת ישראל" ועד "זכרון יוסף".

נחלאות מסמלת בעיני את הירושלמיות האותנטית ואת הדילמה הירושלמית שהנה רלוונטית גם בזמן כתיבת שורות אלה- דילמת השילוב בין ישן לבין חדש. כידוע, נחלאות עצמה נבנתה כגוש של שכונות אשר הרחיבו את ירושלים מערבה מכיוון העיר העתיקה ובכך נחשבה בסוף המאה ה-19 למודרנית, והנה יום אחד הזמן כמו עצר בה מלכת ובעוד שכונות הולכות ונבנות סביבה במהירות מסחררת, בנחלאות מעט מאוד השתנה... ואולי טוב שכך.

כיום, הכבישים העמוסים, הבניינים החדשים ומתחם השוק הסואן המקיפים את השכונה מבשרים על ההתחדשות הירושלמית, אך רחובותיה של נחלאות וגגותיה האדומים ניצבים במרכז העיר כאבן שאין לה הופכין, עדות לליבה של ירושלים הפועם בקצב משלו.

כזו היא ירושלים בעיני- שילוב מרגש של ישן וחדש, שימור מול פיתוח. מצד אחד נמשיך לפתח אותה, לבנות ולהיבנות בה ומאידך נשמר אותה ונשמור עליה מכל משמר. למטיילים ברחובותיה של העיר אאחל: שתדע כל מטיילת וידע כל מטייל לראות את היופי שבשבילים המספרים על עבר עמוס ונורא הוד, בו בזמן שהם מבשרים על עתיד מזהיר ומלא תקווה.

וכדברי נתן יונתן בסוף שירו:

"מֵעֲפָרֵךְ יְרוּשָׁלַיִם יָאִירוּ לוֹ פִּרְחֵי הַלַּיִל."

בברכה,

משה ליאון,

חבר הנהלת העיר ומחזיק תיק המינהלים הקהילתיים