אדגיש כי חרף הביקורת על מערך הכשרות הממלכתי, אין בה בכדי למנוע מהציבור מלהמשיך ולהסתמך על תעודת ההכשר הניתנת על ידי הרבנות.
כדי לייצר מוצר כשר נדרשת מערכת ההשגחה להתערב בשלושה מוקדים עיקריים: בדיקת כשרות מקור חומרי הגלם, השגחה על תהליכי הייצור וכן בקרה על האריזה, השינוע והגשת המוצר. תעודת ההכשר משמשת ככלי תיווך בין הצרכן למושגח, אשר מתפקידה להעיד בפני הציבור על תקינותם.
כדי ליצוק תוכן ומשמעות לתעודת ההכשר, נדרשת נוכחות של גורם השגחה אשר מתפקידו לבצע את מטלות הכשרות השונות. ככלל, המוסמך ליתן תעודת הכשר פרט לרבנות הראשית לישראל או רב שהסמיכה לכך, הוא הרב המקומי בתחומו. לצורך כך נדרש הרב להיעזר בכלים ותקציבים מתאימים על מנת להפעיל את מערך ההשגחה בתחומו.
אין ברצון המדינה לכפות על בעלי בתי האוכל והיצרנים תעודת כשרות, אך מאידך היא ערה לצריכה המוגברת של מזון כשר, כפי שמתבטא בחוק הכשרות המבקש להגן על הצרכן מפני מצג כשרותי כוזב וכן לוודא את שמירת דיני הכשרות בידי המושגח.
במציאות שנוצרה עלויות ההשגחה ותשלומי האגרה הושתו על המושגח, ללא סבסוד. במקביל פוצל מתן שירות הכשרות בין שני משרדים, כאשר הסמכות למתן הכשר מסורה בידי הרבנות ואילו הכלים בידי המשרד לשירותי דת. במכלול צצו סוגיות עקרוניות הקשורות לאופן העסקת המשגיח ועלותו, הקושי בהאחדת נוהלי כשרות וכדומה.
בהתאם למסקנות הוועדה המייעצת מטעם הרב הראשי ,בד בבד עם תגבור מערך הפיקוח הארצי יפוצל תפקידו של משגיח הכשרות, כשאת העבודות הטכניות יבצע נאמן הכשרות (לכשיתאפשר), ואילו את הפיקוח הכשרותי יבצע בקר הכשרות אשר יועסק על ידי המועצה הדתית כספק שירות, ויופקד באשכול בתי עסק סמוכים תוך ביצוע תחלופה של בתי העסק הנתונים לאחריותו. האגרה תכלול את שכר הבקר, ובכך תבוטל הזיקה בין המשגיח למושגח. ייקבעו כללי תשלום אחידים בעבור השירות באופן אחיד ושוויוני. יונהגו נוהלי כשרות אחידים אשר יחייבו את כל נותני הכשרות ואף תמונה ועדה שתוסמך לשלול את סמכותו של נותן ההכשר, בנסיבות שבהן פעל שלא כשורה בתחום הכשרות.
בע"ה נעשה ונצליח.
הרב רפי יוחאי
מנהל תחום אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות ברבנות הראשית לישראל