פ' נולדה להורים איראניים שברחו לגרמניה אחרי המהפכה האיסלאמית באיראן.
לאחר גירושי הוריה ובעקבות זהותה היהודית של אמה, החלה לחקור אודות מוצאה הלאומי, הכירה ביהדותה והגיעה לארץ לתכנית שנתית.
היום (רביעי), מלווה בחבריה מתנועת בני עקיבא העולמית, היא תצעד ברחובות ירושלים ותרקוד כחלק מ'ריקוד הדגלים' בעיר.
סיפורה של פ' שזור באינסוף מורכבויות שבאורח פלא משתלבות יחד לפסיפס חייה. בעקבות המהפכה האיסלאמית באיראן בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת ברחה משפחתה של אמהּ, משפחה יהודית חילונית לגרמניה, תוך כוונה להמשיך לארצות הברית כיעד סופי. במקביל ומבלי שידעו האחד על השני ברח אביה, מוסלמי חילוני, לבדו לגרמניה, הוא תכנן להמשיך לאוסטרליה. במהלך שהותם הזמנית בגרמניה, נפגשו השניים באקראי בשוק המקומי.
"ההורים שלי נפגשו והקליק ביניהם היה מיידי" סיפרה פ'. "מבחינת שניהם לא הייתה שום בעיה עם זה שהיא יהודייה והוא מוסלמי, זה בכלל לא היה רלוונטי עבורם ועבור אורח חייהם החילוני". השניים נישאו וילדו את פ', בתם הבכורה זמן קצר אחר כך. תוכניותיהם לעזוב את גרמניה נדחו והם נשארו שם לגדל את פ' ואת אחיה שנולד מעט אחריה.
פ' גדלה והתחנכה לתוך משפחה ליברלית, הפורצת את גבולות הדת והלאום. "לא פעם יצא שנסענו לבקר באיראן את משפחתו של אבי שנשארה שם. הם ידעו שאני בת לאמא יהודייה, אבל גם להם העניין ממש לא הפריע". ולמרות כל זאת, בזמן הביקורים באיראן היה על פ' לשמור את עניין המוצא היהודי שלה בסוד מחשש שמוצאה יזיק לבני משפחתה השוהים במדינה.
בגיל 12 חל המפנה הראשון בחייה כאשר הוריה מודיעים לה שהם מחליטים להתגרש. אביה עוזב את גרמניה ועובר לגור בשוויץ יחד עם אחיה הקטן והיא נשארת לגור עם אמה. השינוי הפתאומי בחייה הוביל את פ' לחפש ולהעמיק במוצאה. היא פנתה לקהילה היהודית בגרמניה וביקשה להתנדב עם ילדים יהודיים תוך שסייעה להם בהכנת שיעורי בית ולמידה למבחנים.
"זאת הייתה הפעם הראשונה שפגשתי יהודים החיים בקהילה יהודית. התחברתי לרב במקום ולבנות שלו ודרכם התחלתי להכיר וללמוד על היהדות". בעזרת הרב ובנותיו הגיעה פ' לפעילויות של חב"ד וכן החלה להשתתף בפעילויות תנועת הנוער של סניף בני עקיבא העולמית שפועל במקום באמצעות שליח ישראלי. האווירה, האידיאולוגיה והמשמעות קסמו לה והיא החלה להפנים ולשנות את הרגלי חייה.
"אבי שמע שאני מתחילה לשמור מצוות ולקיים חיים יהודיים משמעותיים יותר, אבל הוא זרם עם העניין ואפילו כשאחי החל לחיות חיים קצת יותר מסורתיים, לאבי לא היה אכפת. הוא אפילו הצטרף אליו בכמה מהביקורים בבית הכנסת" מספרת פ' והתרגשות נשמעת בקולה.
עם הגעתה לשנת הלימודים האחרונה, חיפשה פ' תכנית שתתאים עבורה לפני שתתחיל ללמוד לימודים אקדמיים. "בבני עקיבא הציעו לי להצטרף לתכנית הכשרות שמתקיימת בארץ ישראל, ומרגע ששמעתי על התכנית הבנתי שזה הדבר שאני רוצה לעשות בשנה הבאה" משתפת פ'.
תכנית הכשרות הינה תכנית שנתית אליה מגיעים כ-200 חניכים מ-18 מדינות בכל שנה. התכנית בנויה מכמה חלקים המורכבים מלימוד תורה, חוויות חינוכיות, עבודה בקיבוץ והתנדבות ברחבי הארץ, כאשר כל חלק אורך כ-3 חודשים. לקראת סיום התכנית מצטרפים החניכים להוויה הישראלית המתקיימת במהלך חגי חודש אייר, ביניהם יום ירושלים המצוין בריקוד דגלים המוני ברחובותיה של העיר.
פ' סיימה בהתרגשות "עבורי, החוויה הישראלית רק החלה. עכשיו שהכרתי את ישראל לעומק אני מתרגשת כל כך שאזכה לצעוד ברחובות ירושלים ולהניף את דגל ישראל בה. אני כל כך שמחה ונרגשת שהגעתי לאן שהגעתי ומודה לבני עקיבא העולמית שבזכותם הצלחתי לחוות את ישראל על כל מישוריה ורבדיה".