ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), קיימה היום (חמישי) יום מיוחד בעוטף עזה כדי לשמוע מהרשויות באזור על פערים ביטחוניים, בשגרה ובחירום, ועל היערכות משרדי הממשלה בהתאם.
יום זה הוא המשך לסדרת הסיורים שכבר קיימה הוועדה בגבול הצפון ובגדר הביטחון ביו"ש ולדיונים שמקיימת הוועדה כל העת בכדי לבחון את מוכנות הרשויות והיישובים.
בתחילתו של היום ביקרה הוועדה במעבר כרם שלום, בו שמעה סקירות סודיות על מעבר הסחורות, מניעת הברחות, מדיניות היתרי הכניסה, ובעיקר על האספקטים השונים של המצב ברצועת עזה מגורמי אוגדת עזה, שב"כ, תיאום פעולות הממשלה בשטחים ורשות המעברים במשרד הביטחון.
לאחר מכן קיימה הוועדה ישיבת מליאה פתוחה של מספר שעות בבניין המועצה האזורית שער הנגב, בה השתתפו ראשי רשויות רבים מהאזור, נציגי משרדי הממשלה ונציגי כוחות הביטחון וההצלה.
יו"ר מועצת שער הנגב אלון שוסטר, יו"ר מועצת חוף אשקלון גדי ירקוני, יו"ר מועצת שדות נגב תמיר עידאן, ומנכ"ל עיריית שדרות טל תורן, סיפרו לוועדה כי הרשויות שלהם נמצאות בצמיחה מתמדת מבחינת האוכלוסין, למרות המצב הביטחוני הברור לכולם, ואמרו כי אחד הגורמים העיקריים לכך היא הקשר הטוב והכלים שהם מקבלים מהאוגדה וכוחות הביטחון באזור.
"בעבר היה לנו קל מאוד לגייס מיליונים, והיום יותר קשה", אמר שוסטר, ''אבל אנו שמחים שהמניות הציבוריות שלנו בירידה, כי זה מעיד על השקט היחסי. ב-12 השנים האחרונות המדינה מכירה בסיטואציה ובמאמץ המתמשך הנדרש כאן, ובשנים האחרונות הושקעו כאן מיליארדים רבים.
''בסוף, האיום שאנו חיים לידו מסוכן מהאיום האיראני, וההחלטה על ההשקעה של המדינה היא הדבר הנכון והמדויק לעשות. נוצר אבסורד, שההגירה של אוכלוסייה חזקה מביאה לירידת תקציבים משום שעולים באשכול הסוציו-אקונומי", הסביר.
ראשי הרשויות אמרו לוועדה כי מטעמים ביורוקרטיים, של ויכוח אם לצאת למכרז או לתת פטור ממכרז, לא הועברו כספים עבור הפעלת מרכזי החוסן ברשויות, ואם הסוגיה לא תיפתר, ב-15 ביוני יאלצו המרכזים להיסגר, על כל המשמעויות שלהם לחיי התושבים.
סוגיית פערי המיגון, שהייתה ועודנה מרכזית מאוד באזור, נמצאת היום במצב מתקדם הרבה יותר, גם מבחינת הבתים וגם מבחינת מוסדות החינוך, ועיקר הדיון עסק בסוגיית האחריות התקציבית, אם של המועצות או של פיקוד בעורף, באשר לתחזוקה של רכיבים שמתיישנים.
נושא נוסף שעלה וטרם נפתר הוא השאלה האם הרשויות המקומיות או המדינה צריכות לשאת בעלות המימון של מאבטח לכל מוסד חינוכי באזור, ללא המבחן הקיים היום של מספר התלמידים, אולם נמסר לוועדה כי המשרד לביטחון פנים והרשויות נמצאות במו"מ בנושא.
תא"ל יהודה פוקס, מפקד אוגדת עזה, אמר כי: "התיאום שלנו עם הרשויות היא מצוינת והמנהיגות האזרחית כאן היא מדהימה. יש פה אחריות מלאה של כל העובדים והמחלקות לגזרה שלהם ואנו מרגישים שותפות גדולה מאוד באתגרים ובהצלחות, ושמחים על התוצאות של הגידול באוכלוסייה".
ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) אמר כי ''ראוי שנתייחס לאזור הזה בהנחת עבודה שמערכה נוספת תתרחש פה. יש פה נס באזור הזה, והפעילות חייבת להיות מוכוונת אל מול האיום יחד עם המשך ההגעה של האנשים".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד) אמר כי "העוטף רוצה לצמוח למרות האיום. אני חושב שאין מנוס, ויש לנו אחריות, להבין שהמלחמה שלנו היא מול החמאס ולא מול אזרחי עזה. יש פה תמרון בין המלחמה מול החמאס והטרור למול אלה שרוצים בעזה עתיד יותר טוב, ונכון יהיה למשל לעשות פיילוט של אזור תעשיה על הגבול, שיאפשר כניסת עובדים פלסטינים.
''צריך גם לחבר את מתקן טיהור השפכים הצפוני בעזה לחשמל, כי ממילא הביוב זורם אלינו ולים, וגם מה שבים מגיע למתקן ההתפלה באשקלון. ההשלכות ההומניטריות שלהם עוברות אלינו, ומחלות וזיהומים לא יודעים מה זה גבול, וראינו כבר את 'הפה והטלפיים' שהגיעה משם לניר יצחק", הדגיש.
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) טען כי "לא תהיה לנו ברירה להבין שנצטרך לקחת אחריות ביטחונית והומניטרית על רצועת עזה, כי היא לא מעניינת אף אחד אחר בעולם, וצריך לבדוק את הריאליות של תכניות שכאלה להכנסת פועלים מעזה, ועד כמה בעזה באמת הצורך על הפרנסה גובר על הסיכון".
יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם את היום: "ההשקעה הלאומית בנושא האיומים מעזה היא הגדולה ביותר בשנים האחרונות מבחינת תקציבים וקשב. היא מתועדפת מעל ומעבר, ובצדק. המגבלות על החמאס היום, מצידנו וגם מהמצרים, הן חלק מהסיבות לשקט ואני שמח על הגידול בתושבים ויום אחד יבואו אנתרופולוגים ללמוד על זה".
"אנחנו לא אחראים על בעיות עזה. הם הרוויחו ביושר את הבעיות איתן הם חיים. כיהודים, אנו אוהבים לפתור את בעיות האחרים כי נדמה לנו שזה באחריותנו, אבל זה לא וצריך להיזהר מזה. הנושא של מפעלים ואזורי תעשייה זו לא רק עניין של החלטה, וצריך להיזהר ממונחים פשוטים, כי רצועת עזה של היום היא לא מה שהכרנו בעבר. הרבה מהפלסטינים בעזה לא יודעים מה זה ישראל מאז 1994 ולא ישראלי מאז ההתנתקות, כך שצריך לבחון את הנושא ברצינות".