הנאומים החסרים שלהם. ברקת ריבלין ואייזנקוט
הנאומים החסרים שלהם. ברקת ריבלין ואייזנקוטצילום: הדס פרוש. פלאש 90

שועי עם וארץ התכנסו לכנס המכינות. בזה אחר זה עלו ונשאו נאומי מליצה גדושי אתוס, ערכים וציונות. לא הייתי באירוע ובכל זאת, בהסתמך על דיווחים וציטוטים מתוך האירוע אני כותב בזהירות את השורות הבאות.

בין כל משפטי המליצה גדושי ההערכה לתרומתן הכבירה של המכינות לעיצוב הנוער הישראלי ולעיצובה של המדינה כולה חסרו כמה משפטים ואבקש להשלים אותם כאן, למען הצדק ההיסטורי.

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר בכנס: "להיות חניך מכינה קדם צבאית זו הצהרה לשרת את המדינה, להיות שליחי ציבור שתורמים לכולם. זו שנה של התמסרות ובניית הפרט באמצעות הכלל. בניית הכלל ע״י כל אחד מהפרטים". הרמטכ"ל דיבר על ערכי רעות והבנת הרוח ההיררכית של הצבא ופקודותיו. יו"ר הקק"ל, דני עטר, קבע ש"המכינות הקדם צבאיות מבטאות את שלושת היסודות של הציונות: חינוך ביטחון והתיישבות" וקרא לבוגריהן לבנות את עתידם בעיירות הפיתוח בנגב ובגליל.

בין המשתתפים באירוע היו גם הרב הצבאי הראשי, הרב קרים, האלוף במיל' רון טל, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, בוגרי מכינות המכהנים בתפקידים מובילים ורבים אחרים וחשובים.

איש איש בדרכו ביטאו הדוברים את ההוקרה שחייבת מדינת ישראל למכינות ואת התקווה שהיא תולה בהשלכות מעורבותם בחייה, ובכל זאת, משהו היה חסר שם ולהערכתי לא במקרה, אז הנה המשפטים החסרים שנכון היה לשבץ בנאומיהם של כל אחד מהדוברים באירוע:

"ביום זה שבו אנחנו מעלים על נס ערכים של אחריות, רעות ותרומה לא נשכח ערך בסיסי אחד ומוביל – ערך הכרת הטוב. יש לנו הכבוד להוקיר ולהעריך, כאן באירוע המכובד הזה ובמעמד האורחים והנכבדים שאיתנו, את מי שהגה יזם והוביל את רעיון המכינות שהניבו למדינת ישראל את כל הטוב הזה.

היה זה לפני למעלה משלושים שנה. בעקבות שיחה עם האלוף דאז עמרם מצנע הגה סגן אלוף במיל' (אז) הרב יגאל לוינשטיין את הקמת המכינה הראשונה, מכינת 'בני דוד' שבעלי. את הובלת היוזמה נתן לרב אלי סדן ויחד הקימו את המודל שהועתק ברבות השנים בעשרות מוסדות, דתיים, חילוניים ומעורבים וגרמו לתפנית של ממש בדמותו של הנוער בישראל, לדמותו של צה"ל ולדמותה של המדינה כולה. על כך נכיר ונוקיר תודה לרב לוינשטיין הממשיך עד היום להשקיע את כל מרצו בחינוך הדור הבא. תודה רבה לך בשם העם כולו".

בשלב זה אמור היה הקהל הרב שגדש את האירוע לעמוד על רגליו בתשואות ארוכות, אבל מסתבר שכל זה יכול לקרות רק בדמיונות ובחלומות הזויים. מסתבר שלינץ' תקשורתי מהודק היטב, שמאחוריו אנשים וארגונים שלא נקפו אצבע למען עתידה של המדינה, הצליח להפוך את אחד השמות התורמים ביותר למדינת ישראל לשם שאיש לא מזכיר כי זה לא פוליטקלי קורקט, כי מה יגידו ארגונים כאלה ואחרים ובעיקר כי מה יכתבו עליי עיתונאים מנופחי חשיבות עצמית.

גילוי נאות: (גם) כותב שורות אלה זכה להיות מבוגרי בית המדרש של 'בני דוד'.

הערה: הרב יגאל, אם אתה קורא את הטקסט הזה אני יודע שאתה שונא כל שורה ממנו. נוח לך להמשיך ולהסתתר מאחורי עולם העשייה, לא לבקש איזכורים ואותות כבוד, ובכל זאת, הייתי חייב, למען ההיסטוריה. סליחה.