נעה ירון דיין
נעה ירון דייןצילום: דוברות חמדת הדרום

יותר מ-200 נשים השתתפו ב'טיש' לכבוד שבועות שנערך במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום ליד נתיבות.

הערב התקיים במסגרת 'טיש מבראשית' המתקיים מידי שבוע ופתוח לכלל נשות האזור, ובשיתוף פעולה עם ארגון 'מעיינותך' בראשות הרב משה שילת.

במהלך הערב העבירו שיחות הרב אריק מלכיאלי, הרב נטף מויאל והרב אייל אריאל. במרכז הטיש דיברה נעה ירון-דיין עם הבנות על התהליך האישי שעברה ועל מעמד הר סיני שלה.

הרב ישי פוירליכט, ראש המדרשה במכללה אמר, "הבנות סיפרו שהייתה אווירה מדהימה. למרות שהיה יום חמישי ולו"ז עמוס וצפוף הגיעו בנות רבות שנשארו גם אחרי 12 בלילה. נעה הצחיקה את הבנות ודיברה איתן מלב אל לב והבנות הקשיבו, הפנימו והיו באורות. אנו שמחים לארח את נשות האזור ולהוסיף משמעות רוחנית לנוער בימים אלו".

במהלך השיחה סיפרה ירון-דיין, "גרתי 16 שנה בבית שמש ופחדתי לעזוב, פחדתי שהילדים יתקלקלו לי בחוץ. אני שדיברתי שנים על קירוב רחוקים חייתי בשכונה חרדית. הרגשתי שהילדים שלי לא מחוברים ושאני לא מחוברת, אבל לא הייתי מסוגלת לצאת. לפני שמונה חודשים עזבנו בחזרה לתל אביב. כל מה שהייתי צריכה בשביל זה, זה משאית, כמה ארגזים, אדוויל וכמה שעות. ואומץ".

"אנו אוהבים להגיד שיש לנו אויבים מבחוץ, שאנו קורבן של נסיבות כי לא נולדנו למשפחה הנכונה, כי בילדות עברנו דברים. אבל זהו קרב פנים אל פנים עם האויב שלנו, עם הקול הפנימי הזה שאומר שאנו לא ראויים, לא שווים ולא יכולים. שחסר לנו אומץ. זה מה שעובר על עם ישראל כולו, ועל כל אחד ואחד מאיתנו. אני באתי מחיים מושלמים, הייתה לי קריירה וכסף, הייתי רזה, שזופה וגבוהה. בגיל 23 הייתי לי משכורת יותר גבוהה משהרוויח אבא שלי. סבתא שלי שהייתה ניצולת השואה אמרה לי בכל פעם כשהייתי מסתכלת על הדוגמניות בעיתון 'ככה נראיתי כשיצאתי מהמחנות, אז מה את רוצה?!' והייתי אומרת לה 'אבל סבתא, ככה אני צריכה להיראות!'", הוסיפה ירון-דיין.

ירון דיין הסבירה כי החיבור שלה לתורה הוא פנימי ועמוק, "לי היה מעמד הר סיני פרטי שלי. אני גדלתי בבית חילוני אבל כשבאתי לעולם התורה לא פגשתי בה פעם ראשונה, נזכרתי בה ברגעים האלו שהיו בהר סיני, לפני ההתגלות האלוקית הציבורית היחידה הכי גדולה שהייתה. באופן הזה הנשמה שלנו מכירה את התורה, זה לא זר לה כיוון שהיא הייתה נוכחת במעמד הגדול הזה. אני נולדתי במצריים, וחזרתי בתשובה בבום. אבל תשובה היא לא דבר חד פעמי, זה כל פעם. בשביל בחורה דתיה לעשות תשובה זה קשה פי כמה מאשר לחילונית. הרי יש לה חצאית, מה היא עוד תלבש? אני כבר שומרת שבת במה עוד אחמיר?".

לדבריה, "יש לנו נטייה להמציא אג'נדות על מצוות שאין לנו כוח לקיים, להכשיר את זה. בשבועות אני נוטשת את כל האג'נדות שלי, אומרת לה' שהלוואי והייתי יכולה לקיים את כל התורה, למרות שאני יודעת שעוד רגע ייגמר ואני אפול שוב. הלילה הזה אני מקבלת את הכל "נעשה ונשמע". זו ההתחזקות בגינה אנו מקבלים בכל שנה את התורה שוב ושוב, יורדים ועולים. זו מלחמה שהיא לכאורה מתישה, אבל זה הדבר שלשמו נבראנו. לקראת שבועות אני מקווה שנזכה לקבל את כל התמימות והפשטות שיש בפנים, ולקבל את התורה בלי אג'נדות".

בהקשר הנשי אמרה ירון-דיין לבנות, "בתוכנו, מתוחכמות ככל שנהיה, יש נשמה פשוטה. נשים שהן משכילות, מפרנסות וחזקות, רוצות בבית אבא, אמא, ילדים ושכינה. זה השילוב הנכון, השלמות שיש באמונה. צריך לזכור שגם אם אתן לא מלכות יופי, ה' אוהב אתכן. הוא מעדיף שתיפלו ותקומו אבל תמשיכו להילחם על הדרך ולשאוף למעלה".