את ספר הילדים שלה, 'אמא על גלגלים', כתבה איריס חסקי בעקבות אירוע לא נעים ומאוד מקרי – באחד הטיולים המשפחתיים בחול המועד פסח שלפני עשר שנים, נפלה איריס כבר בתחילתו. על האירוע והספר שנולד בעקבותיו סיפרה ביומן ערוץ 7.
"כולם צחקו עליי כי אני בדרך כלל לא אוהבת לעשות מסלולים. אמרו לי שעכשיו יש לי תירוץ טוב לא ללכת... היו לי שני שברים ברגל. את כל פסח ביליתי עם גבס על כל הרגל וללא יכולת לזוז". הזמן בו שהתה איריס בבית החולים ללא יכולת לזוז הפעיל ככל הנראה גלגלי דמיון בראשה ובעודה מגובסת החלו להירקם פרטיו של הספר.
"הספר נכתב מנקודת מבטה של הבת הקטנה שלי, מעיין בת השנתיים. היא זו שסבלה כי לא יכולתי לטפל בה. האחיות הגדולות שלה הפכו לאימא שלה והיא עברה תקופה מאוד קשה, מאימא מתפקדת פול-טיים לאימא שלא יכולה לעשות כלום ולהיפך, כולם היו צריכים לטפל בי. אני מתארת איך פתאום כולם סביב אימא אחרי שעד עכשיו הא הייתה זו ששוטפת כלים, מבשלת, קונה, לוקחת לגן ופתאום כולם עובדים מאוד קשה".
ובין לבין יש גם אירועים משעשעים ופנים טובות לאירוע הבלתי נעים של אם שבורת רגל. "הדבר כי טוב הוא שבעלי נכנס למטבח, התחיל לאפות ולבשל ומאז הוא המבשל של הבית. עד אז לא נתתי לו להיכנס. ומנקודת המבט של מעיין ההיבטים הטובים הם שמתברר שכל דבר קשה עובר אחרי כמה זמן. היא גם למדה להיות יותר עצמאית, התברר שהאחים יכולים לעזור. היא גם למדה להעריך את אימא והבינה מה שאימא עושה בשבילה. זה מה שיפה בספר – בדרך כלל לוקחים את אימא כמובנת מאליה ובאמת אנחנו עושות הכול בכיף ובאהבה, ופתאום מבינים כמה דברים בבית אימא עושה".
על האופן בו מתקבל הספר אצל ילדים בכלל ואצל ילדי משפחתה שלה היא אומרת: "הוא מתקבל מאוד יפה. ילדים כבר מצטטים משפטים מתוכו. הנכדים קיבלו כמובן ספר עם הקדשה וכל אחד לוקח את זה למקום אחר. היו שלקחו את זה לחשש שאימא לא תחזור, ילדים שסבתא נפטרה ונלחצו מכך. יש ילדים שזיהו בעמוד שבו אבא שוטף כלים וראו שבאיורים הוא מעיף את כל הכלים... זה ספר לא ארוך במיוחד כך שהוא מתאים לקריאה קלילה לפני השינה", היא אומרת ומציינת כי הספר מתאים לכל אחד, גם למי שלא עבר חוויה דומה, ומטרתו היא ההיכרות עם מארג היחסים בתוך המשפחה והתובנה שתמיד יש לסייע לאימא ולא רק כאשר קורה משהו.